מורכב בהם הרי הוא בחי' האחרונה שבמדות שבלב כנ"ל אבל בחי' רתיכא עילאה נק' ימים כאור היום כך בחי' חסד עליון דז"א גם שהוא בבחי' כלי כמו הבל הלב כנ"ל שנק' גופא דרתיכא עילאה דז"א נק' יום כמ"ש יומם יצוה ה' חסדו וכתיב ויקרא לאור יום שהיום הוא בחי' כלי החסד ויומם אזיל עם כולהו יומין וכן שאר הימים שהן בחי' כלי המדות דז"א נק' רתיכא עילאה ועיקר בנינה מהחסדי' היפוך בחי' רתיכא תתאה דמל' שנק' לילות בחי' צמצומים כידוע בזוהר בענין נפשי אויתיך בלילה כו' וכמ"ש במ"א בענין יב"ש הוי הלילה שהן י"ב צירופי אדנ"י ויב"ש היום הן י"ב צירופי הוי' שמאירים בי"ב שעות הלילה כו'. וזהו מאמר הנ"ל דיב"ש הוי היום שהוא בבחי' יום דז"א בג' שעות עוסק בתורה בחי' המוחין שבמדות וג"ש יושב ודן הן המדות שבלב ויושב וזן הן בחי' נה"י להשפיע למטה ובלילה שהן יב"ש הלילה י"ב צירופי' אדני עביד מעין יממא וכמ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טרף כו' ואיבע"א רוכב כו' הן עליות האותיות שנק' רתיכא תתאה דיצירה ועשיה שנק' כרוב קל אנפי זוטרי ושט בח"י אלף בחי' א"א כי שרש האותיות בכתר עצמו כו' ושרש הדברים הוא לפי שעיקר בנין המל' מבחי' הגבורות שהן ה"ג מנצפ"ך דאימא דאוזיפת לברתא כו' והוא ענין כח המחלק הבל הקול להיות בא בחלקים רבים וצירופים שונים בה"א מוצאות הפה ע"כ יכול להיות התהוות ריבוי נפרדים כי האות המוגבל כשהוא בא בהתחלקות וצמצומים רבים הרי הוא בא בבחי' נפרד ע"י פירוד ופירור הה' המוצאות שבהן ה"ג מנצפ"ך וזהו שגופא דכורסייא דמל' נק' לילות וגם מצד עצם מהותן לית להו מגרמייהו כלום שהרי הן בחי' דומם כנ"ל אבל עיקר בנין גופא דרתיכא עילאה שהן הכלים דמדות דז"א הוא מבחי' החסדים וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה פי' אמרתי אמירה בלב דוקא עיקר בנין העולם שהן המדות הוא בחסד דוקא וע"י בחי' קול הבל הלב נמשך מבחי' החסדי' העליונים דמדות דז"א במל' שהן מדות שבאותיות הדיבור להיות שם לאור וחיות והחסדים הללו מחי' ממש למדות שבאותיות הדיבור מאחר דללמג"כ והן מצומצמי' מבחי' הגבו' ע"כ בחי' החסדים מחיה אותם וממתיקן (כמ"ש במ"א בפי' עיני כל אליך ישברו להמתיקן כו') וזהו והוכן בחסד כסא דהיינו רתיכא תתאה דמל' הנ"ל הוכן בחסד דז"א שיורד להחיות האותיות שבדיבור דלית להון מגרמייהו כלום וז"ש אשרי משכיל אל דל ומאי חס"ד ח"ס ד' כידוע וד"ל וז"ש תחילה יום ליום יביע אמר בבחי' החסדים דז"א שנק' ימים ואח"כ נמשכים אורות חסדים הללו במל' ברתיכא תתאה שנק' לילות להחיותם וז"ש ולילה ללילה יחוה דעת אחר כך אך אם כן הוי' לי' למימר ימים ללילות יחוה דעת אמנם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור