פורים תשי״ט

תוכן ענינים

• הפירוש הפנימי ב"אורה ושמחה וששון ויקר" שהם אותות המבדילים בין ישראל לעמים, ומביאים שמחה וכו' בגשמיות. (ס"א)
• ביאור ענין "אורה ושמחה וששון ויקר" בספירות, וענינם בעבודה. (ס"ב) תורת הבעש"ט - התורה נקראת בשם "ישראל", ובמגילה נוסף השם "יהודים", ובב' מקומות בב' יודי"ן, וההוראה מזה לפועל - "יהודי - מודה בכל התורה כולה". (ס"ה)
• פורים תורה: דכל הויכוח בין מרדכי להמן הי' אם "להשמיד ולהרוג" ר"ל או "ליהודים היתה אורה וגו'", אבל דבר ברור לכולם "מיהו יהודי"!; שמחת המן שהפור נפל בחודש אדר שאז תפילות משה לא נתקבלו, וכך (חשב) לא יוכלו ישראל לבטל הגזירה ע"י תפלה; אבל "כדאי יום הלידה (של משה) שיכפר כו'" שענין התורה - שהי' בלידתו - הוא נצחי ונותן כח לבטל כל ענין בלתי רצוי. (ס"ו)
• תורת אדמו"ר מהוריי"צ על דיוק הלשון "את כל אשר קרהו" שגם צרת חברו מרגיש כצרת עצמו, וכמו"כ בטובתו. (ס"ז)
• בחילוק העבודה בין פורים ליום הכיפורים; והטעם מדוע אין ב' ימי פורים כבכל יו"ט של גליות. (ס"ח)
• מגבית עבור קופת רבינו, נתינתה בשמחה ובמדה דעד דלא ידע. (ס"ט)
• "שקר החן והבל היופי וגו'" - ביאור ענין זה, ושאינו סותר למש"כ "לא נבראה אלא ליופי". (ס"י)
• ההתוועדות דפורים בין י"ד לט"ו, שהוא נעלה משניהם. (סי"א)
• "בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן" מדוע צריך נתינת טעם, וההוראה בקשר לפורים. (סי"ב)
• ביאור החילוק בין תורתן של ראשונים לאחרונים. (סי"ג)
• ענין ה"ונלפינו" שצ"ל אצל התמימים. (סי"ד)
• ע"ד מאמר מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לפני שנה שצ"ל "קאים אדעתי' דרבי'" עכ"פ למעשה (אם לא שייך בהבנה). (סט"ו)
• בדין חיוב עבדים כנענים בפורים - בנגלה, חסידות, ועבודה. (סט"ז)
• עבודת ה' באופן הרצוי אצל בני ישראל כאן עוזרת לאלו הנמצאים מעבר מסך הברזל. (סי"ז)
• הנפקא מינא בין עבודת הבירורים לנסיונות. (סי"ח)
• "קיימו מה שקבלו כבר" קאי על תורה שבעל פה, ובכללות הרי זה ענין פנימיות התורה, וההוראה לפועל, והקשר במיוחד לנשי ובנות חב"ד. (סי"ט)
• קביעות עיתים בזמן ובנפש - ופרצת בנגלה ובחסידות ע"ד "חייב איניש". (ס"כ)