בביתו של אדם אלא בשביל אשתו כו' ע"ש. וכן מבואר בגמרא מימי לא קראתי לאשתי אשתי אלא לאשתי ביתי כו' בשבת פי"ו דקי"ח ע"ב. ולכאורה אינו מובן דהא לעיל נתבאר שבחי' בית הוא המקיף היותר עליון שלמעלה מעלה גם מחכמה דאצי' שהוא בחי' עתיק, ואיך יתייחס בחי' זו למל' שהוא סופא דכל דרגין.
אך הענין הוא דנתבאר במ"א בביאור ע"פ בשעה שהקדימו ע"פ מ"ש בע"ח שמ"ז ענין ג' בחי' שארה כסותה ועונתה שארה מזונות היינו או"פ כסותה בחי' או"מ, אך בחי' עונתה היינו המשכת אור חדש מלמעלה מהשתלשלות בתוספת מרובה כו' ע"ש, ונמצא שורש המשכה זו באה ונמשכה גם מלמעלה יותר מבחי' לבוש שהוא בחי' כסותה, ומהו למעלה מבחי' מקיף היינו ודאי בחי' המקיף למקיף הנק' ונמשל בשם בית, הרי מבואר דבחי' יחוד זו"נ זהו ההמשכ' מבחי' בית הנ"ל, והיינו כמ"ש בת"א סד"ה ועשית בגדי קודש בענין לית ברכתא שריא אלא באתר דדכר ונוק' כו', שבמקום שיש משפיע ומקבל נמשך תוס' וריבוי שפע והארה מלמעלה מעלה ממקום גבוה מאד נעלה יותר משל ב' הבחי' של המשפיע ושל המקבל, וכמ"ש זכר ונקבה בראם ויברך אותם כו' ע"ש, וכנ"ל בענין שאין הברכה מצויה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו, ועמ"ש בד"ה תורה צוה שממ"ש שם יובן ג"כ ענין הנ"ל דשורש בחי' עונתה נמשך דוקא מבחי' מקיף למקיף הנ"ל, וכמ"ש ג"כ בלק"ת ר"פ וירא כי ז"א מקבל מאו"א ואו"א מכתר וכתר מעתיק עד א"ס כו' ע"ש.
והנה עוד יש בזה בחי' מה שבחי' היחוד הוא שיומשך ההמשכה בבחי' פנימיות ממש ולא כמו בחי' כסותה שהוא או"מ בלבד, והיינו כי כדי שיומשך ההמשכה בבחי' פנימי' צ"ל המקור לזה דוקא מבחי' שלמעלה מהמקיף בחי' כי גאה גאה דקמי' שוין המקיף עם הפנימי' כו', ועמ"ש מזה בד"ה והתהלכתי בתוככם. ועפי"ז יובן ג"כ ענין אוהליך יעקב ומשכנותיך ישראל, שבחי' יחוד יעקב ורחל נק' אוהליך שעם היות שבכל יחוד בא שורש ההמשכה מבחי' מקיף למקיף הנ"ל, אך נק' רק אוהל שהוא ממוצע בין לבוש לבית, אבל בבחי' ישראל שהוא ענין שבת יחוד ישראל ורחל אז באה שורש ההמשכה מבחי' משכנותיך שהוא בחי' בית עצם המקיף למקיף כו'. ועד"ז יובן ג"כ החילוק בין אוהל מועד שבמדבר כו' ובין בהמ"ק וכנ"ל, והיינו ודאי כי הא בהא תליא שכשהיחוד פב"פ אזי בא שרש ההמשכה מבחי' עתיק, משא"כ כשהיחוד אב"א כו' שבחי' פב"פ היינו גילוי עונג העליון, משא"כ בחי' אחור כו', נמצא דהא בהא תליא, וכ"כ בע"ה שבשעת בנין בהמ"ק התחיל להאיר בתמידות הארת מו"ס כנ"ל, הובא במק"מ פ' נח דע"ד שם.
ד) והנה משחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד, הרי שהם במקום בהמ"ק ומשכן, וכמארז"ל א"ת בניך אלא בוניך כו' והיינו לפי שהם פנימיות רצון העליון שלא נתגלה בח"ע שהיא תושב"כ, ועיין באגה"ק בד"ה אשת חיל עטרת בעלה, ובת"א בד"ה מי יתנך כאח לי והיינו ע"י יונק שדי אמי הוא התורה שבע"פ, אלא שבעלי עסקים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור