מראי מקומות הערות וציונים, יתרו, דף ס״ט

אויעש דוד שם: שמואל-ב ח, יג.

בוכמו שאמר מורי הה"מ ז"ל ע"פ בעמדם תרפינה כנפיהם: או"ת (הוצאת קה"ת) סח, א.

גמרפים אהוי"ר: ראה סה"מ תרס"ח ס"ע רכד.

דוהקב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א.

הכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

ומי גוי גדול: דברים ד, ז.

זעיקר השפעת החכמה: ראה גם לעיל סט, א.

חאית חסד ואית חסד: זח"א ריט, א.

טאית חסד — ומשה: בבוך 80 ומשה כו'.

יכי מן המים: שמות ב, י.

יאשמטה ראשונה: ראה לעיל נא, ד. לקמן עו, ב בהערה שם.

יבויקרא ה' ה': שמות לד, ו.

יגשאבא יונק ממזל הח': ראה זח"ג רפט, ב. ע"ח שער הכללים פ"ה. ובכ"מ.

ידוהיינו מלמעלה מן ההשתלשלות: לקמן קיא, ב מציין לכאן.

טוכי אל דעות ה': שמואל-א ב, ג. ראה סידור מד, ב. ובהגהות לשם באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקעו. מצות זכירת עמלק פרק א (דרך מצותיך צד, ב). שרש מצות התפלה פרק כג (קכז, ב).

טזאימתא דמארי' עלי': נדה יג, א.

יזעתידים צדיקים: ב"ב עה, ב. נסמן לעיל יח, ד.

יחמשה . . ע"י בחי' מ"ה: לקמן פד, א מציין לכאן.

יטכי שמים כעשן נמלחו: ישעי' נא, ו. ראה לקו"ת חוקת סה, א [ומקבילו באוה"ת פ' חוקת ע' תתפז]. שם ויקרא ו, ב. שה"ש יז, א.

כשמים חדשים וארץ חדשה: ישעי' סה, יז.
כמ"ש בתניא בחנוך קטן:

כאעונה אחריהן מה שהן אומרין: ראה סוכה לח, א.

כבתלמוד בבריאה: נסמן לעיל יז, א.

כגהקב"ה שונה כנגדו: תדב"א רבה ר"פ יח.

כדקול הוא המשכה: ראה גם לעיל כז, ב. ובכ"מ.

כהמראיהם ומעשיהם: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי — בסה"מ תקס"ו ע' ריב ורשום ”חג השבועות". בבוך באב' 17 רשום ”ביאור שני על משה ידבר הנ"ל". באוה"ת פ' כי תצא ע' תתפה מציין לד"ה זה בשם: ”ד"ה כאשר יהי' האופן כו' (שבועות תקס"ו)".
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
ד"ה מראיהם ומעשיהם במאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תכז מיוסד על מאמר זה.
מאמר זה נתבאר בד"ה מראיהם ומעשיהם — יום ב' דחג השבועות תשל"ב.
בהתמים חוברת ב דף מז, א (ומועתק גם בהיום יום י"ח שבט): ”כ"ק אדמו"ר הצ"צ ספר לבנו אאזמו"ר מהר"ש, אשר הדרוש ומראיהם ומעשיהם — תורה אור פ' יתרו — הוא דרוש הראשון שאמר הרב המגיד ממעזריטש בשעת קבלו את הנשיאות — חג השבועות תקכ"א — כפי אשר שמעו רבינו הזקן מפי הרמ"מ מהאראדק — בעל פרי הארץ — שהי' באותו מעמד, רק שרבינו ביאר הדרוש ע"פ סגנונו". עכ"ל. וכ"ה בד"ה זה תשל"ב בסופו.

כומראיהם ומעשיהם: יחזקאל א, טז. ראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' שצז בפי' אופן.

כזכמו אופן קטן בתוך אופן גדול: ראה אוה"ת פ' כי תצא ע' תתפד. פ' יתרו כרך ח ע' ב'תתקעח.

כחרוח החיה באופנים: בסה"מ תקס"ו ע' ריב ”לכאורה יש להבין מה שאמר ורוח החיה לשון יחידו' ולא אמר רוח החיות".

כטרוח החי' באופנים: יחזקאל א, כ. כא.

לשו"ה וזהו — רוח החיה . . פני ארי': בבוך 17 נמצא במקומו: גם באופנים שהם בעשי' ולכן נאמר בהם ומעשיהם, משא"כ בחיות (וזהו רוח החיה הידוע הוא בחי' כללות של הד' חיות שכללות הוא בחי' אדם כמ"ש ויהי האדם לנפש חיה): כי פני.

לאאדם אדמה לעליון: ראה ספר עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"ב פל"ג. של"ה ג, ב. כ, ב. רסח, ב. שא, ב. שעג, א. שפו, ב. עבוה"ק ח"א פי"ז. מובא בכ"מ בדא"ח. ראה לקמן עו, ב. לקו"ת צו, ח, ב. במדבר יג, ב. שה"ש יא, ג. ובכ"מ.

לבבחג השבועות גילוי של שער החמישים: ראה לקו"ת שה"ש מז, ד שמציין לכאן. ראה גם לקו"ש ח"ג ע' 996 בהערה 12-10.

לגשער החמישים הוא הכולל ומקיף כל הבחי': ע"ח שער א"א פי"ד. ראה לקו"ת במדבר י, ד וש"נ.

לדותחסרהו מעט מאלקים: תהלים ח, ו.

לההמ"ט שערי בינה נמסרו לו: ר"ה כא, ב. זח"ב קטו, א. זח"ג רטז, א.

לווכדאיתא בזוהר ע"פ ויקרא: שמות לד, ו. נתבאר באוה"ת תשא ע' ב'סז.

לזנוצר אותיות צנור ואותיות רצון: באג"ק כרך ב לכ"ק אדמו"ר זי"ע ע' קיט בהערה כ' וז"ל ”בתו"א (ד"ה מראיהם ומעשיהם), בלקו"ת (ביאור לד"ה וידבר גו' ראשי המטות פ"ג) ועוד, הובא דנוצר אותיות צנור ואותיות רצון, בלי הוראת מקור, ולע"ע מצאתיו בכתבי האריז"ל בל"ת (פ' תולדות ופ' תשא ובמקומות המקבילים בס' הלקוטים) ובפע"ח (שער הסליחות פ"ח. ובמקומות המקבילים בשער הכוונות ובסי' האריז"ל) דנוצר אותיות רצון, ובמקדש מלך לזח"ב קנו, א. ובזהר הרקיע לזח"א [נ, א] (הובא בלקו"ת ד"ה את קרבני לחמי — השני — ספ"ב) דצנור אותיות רצון", עכ"ל. ראה גם לעיל סא, ג. דרך מצותיך קכז, א. המשך תערב פרק סו (ח"א ע' קכג) שמציין לכאן.

לחומדרגת אברהם חסד דאצי': ראה אגה"ק סי' טו ובליקוט פירושים — חיטריק שם.

לטנוצר חסד . . פוקד עון אבות: שמות לד, ז.

ממשא"כ נוצר חסד היא בחי' חסד שלמעלה: מובא באוה"ת פ' האזינו ע' א'תרמו, ע"ש.

מאנהר דינור: זח"א רא, א. זח"ב ריא, ב. וע' לעיל פ' מקץ לא, א. לקמן קיח, א. לקו"ת פ' בשלח א, ד. ויקרא הוספות נב, ב, פ' מטות פג, א [שם מציין לכאן]. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזני ע' קכו. קסח. מאמרי אדה"א דרושי חתונה כרך ב ע' תקטו ובמ"מ לשם. אוה"ת פ' חיי שרה קלב, א.

מבפי' אלפים: בלקו"ת פ' וזאת הברכה צג, ג מציין לכאן.

מגכי א' הוא יו"ד למעלה כו': בלקו"ת פ' ראה כז, ג. מציין לכאן.

מדשמצינו בגמרא: בבא מציעא פה, א. ראה גם לקמן קיח, א.

מהממעשה דקטינא חריך שקיה: ראה בבא מציעא פה, א.

מובמילוי אלפי"ן: ראה באוה"ת פ' כי תשא ע' א'תתקיב שהוא ענין אות האלף דשם אהי' ע"ש. ראה מק"מ לזח"ב פט, א בשם האריז"ל.

מזאנא עתיד וזמין לאתגלאה: ראה זח"ג יא, א. סה, ב. בלקו"ת מצורע כד, ד מציין לכאן.

מחכי אלף משמש על העתיד: בסה"מ תקס"ו ע' רטו ”כמו אעשה, ארצה, אפקוד".

מטוכך הוא סדר כל ההשתלשלות: בתקס"ו ע' רטז הקשה שלפ"ז היה מהראוי שיהי' הוי"ו שבאמצע אות האל"ף מתמשך ביושר ולא באלכסון, ומתרץ שיש בזה ענין עמוק לי"ח שההמשכה צריך להיות באלכסון שמשמאל לימין דוקא וכמ"ש שמאלו תחת לראשי ע"ש.

נשו"ה חסד — בחי' משה: בבוך 17 הנ"ל נוסף ”(כי רצון בגימט' משה)". ובאוה"ת פ' תצוה ע' א'תרג ”היינו כי נוצר גימט' משה עם הכולל". וכ"ה באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תשסג. ביהל אור ע' תקה. וראה ד"ה כי ידעתיו תרל"ד ע' נא.

נאמשה שפיר קאמרת: שבת קא, ב. וש"נ. בלקו"ת תזריע כד, ג מציין לכאן.

נבורב יוסף אמר מרא דאברהם: עירובין עה, ב. וש"נ.

נגוכל ראשי ישיבות . . בחי' משה: ראה יהל אור ע' תקע.

נדע"פ וידבר אל ראשו המטות: לקו"ת מטות פב, א. ושם מציין לכאן.

נהזכור את יום השבת: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ט ע' לב (בהוצאה החדשה ע' מו).
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
תוס' והערות באוה"ת ע' תתקמה. ובכרך ז ע' ב'תרצט. קיצור דקיצור ע' ב'תשא. תוספות והערות עם הגהות נוספות ע' ב'תשג. ובכרך ח ע' ב'תתקצד.
בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קכה מיוסד על מאמר זה. וכן בסה"מ תרמ"ב. ראה ד"ה אבות מלאכות תר"ל ע' רמט ואילך. ד"ה ויקח ה"א תרל"א ע' א.

נוזכור את יום השבת: שמות כ, ח.

נזשבת מיקדשא וקיימא: ביצה יז, א. ובאוה"ת פ' יתרו ע' תתקכה כתב קושיא זו בשם האלשיך ז"ל ומפרש שפי' לקדשו הוא להשפיע בו קדושה על קדושתו. בסה"מ תקס"ט ע' לב ”דשבת מיקדשא וקיימא מששת י"ב שהרי כל שבת נק' שבת בראשית כידוע ומפורש בכתוב ויברך אלקים את יום השבת ויקדש אותו". וכ"ה בסה"מ תרכ"ז. וראה בסה"מ תרל"ד ע' שיח.

נחדישראל אינהו דקדשינהו לזמנים: ברכות מט, א. ראה תורת שמואל תרכ"ז ע' קטו לתרץ קושיית הפנים יפות איך עשה הקב"ה מלאכה בר"ה, ע"ש.

נטשמור את יום השבת: דברים ה, יב.

סזכור ושמור בדבור אחד נאמרו: ר"ה כז, א.

סאכל מקום שנאמר השמר פן ואל: עירובין צו, א. סוטה ה, א. שבועות ד, א ועוד.

סבזכור עם י"ה גימט' רמ"ח מ"ע: זח"א כד, א ועוד. נתבאר בלקו"ת פקודי ג, ב. באוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תשג מציין ע"ז ”וכ"כ בבחיי פ' יתרו ע"פ זכור את יום השבת", ומסיים שם ”כי י"ה הם או"א שהם המוחין שמשם נמשך הטפה דרך כל הרמ"ח אברים שהם רמ"ח מ"ע ונמשך ע"י היסוד הנק' זכור", ושם בנוסחא אחרינא ”שמשם נמשכה ההמשכה דבחי' חכמה ובחי' ביטול דרך כל הרמ"ח מ"ע ונמשך ע"י צדיק יסוד עולם הנק' זכור".
בסה"מ תקס"ט ע' לג מבאר ”וא"כ גם פי' זכור הוא בבחי' מ"ע ושמור הוא בבחי' ל"ת (ולא יקשה מזה שאמרו דאנכי ולא יהי' לך בדיבור א' נאמרו דמפי הגבורה שמענו)".

סגוצ"ל ההפרש בין זכור לזכרי: בתקס"ט שם מבאר ”שהרי כמו שתיבת זכרי עם ו"ה עולה גי' רמ"ח מ"ע כך זכור עם י"ה עולה גי' רמ"ח מ"ע (וא"כ לכאורה מצות השבת לפעמים בו"ה שהן שרש מ"ע ולפעמים בי"ה שהן שרש הל"ת כמ"ש זה שמי כו' ושמי עם י"ה גי' שס"ה וידוע דאותיות י"ה גבוהים מאותיות ו"ה גם א"כ למה נאמר זכור ושמור בשבת מאחר דגם זכור שרשו בל"ת שהן בי"ה כו' וד"ל).

סדכללות ענין השבת מהו: באוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תרצט מציין ע"ז ”ועמ"ש מענין השבת לקמן סד"ה זכור את יום השבת דרוש השני. ובד"ה ענין האבות הן הן המרכבה. ובפ' תרומה בד"ה מי יתנך כאח לי בענין קונה שמים וארץ. ובד"ה ויקהל משה. ולעיל ס"פ בשלח סד"ה אכלוהו היום וסד"ה ענין לחם משנה".

סהוירא אלקים את כל אשר עשה: בראשית א, לא.

סוכי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

סזונק' אותיות לשון התגלות מלשון תרגום ואתא: ישעי' כא, יב. וראה באוה"ת סידור ד"ה אל ברוך: ”פי' כמו עד"מ כאשר האדם ישכיל השכלה בפ"ע עדיין אין בו אותיות ממש, אך כאשר יצטרך להשפיע ההשכלה להתלמיד הוא בא בבחי' אותיות מו"ד, וזהו לשון אתא כלומר כשבא לידי המשכה לזולתו צ"ל ע"י אותיות". ומיוסד על סה"מ תקס"ד ע' קכב וז"ל שם: מאחר שבא השכל מהעלמו לידי גילוי אותיות לחשוב בתיבות וצירופים שונים כו' יחשב זה לביאה ממש ונק' אותיות השכל כלומר שבא ואתא השכל, ע"ש.
ובאוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תרצט מבאר שכאן מדבר על אותיות בריאת העולם בעשרה מאמרות שמתחילין בבי"ת בראשית ברא כו' בהבראם בה' בראם ה' זעירא. ובלקו"ת פ' ברכה צג, ד קאי על אותיות התורה שהתורה מתחלת באל"ף אנכי ומשם נמשכים אתוון רברבין, ע"ש.

סחלאו דאית לך צדק ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

סטלא נאמר רק שם אלקים: באוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תשיא יש כאן הגה"ה.

עשמש ומגן ה' אלקים: תהלים פד, יב.

עאאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

עב(כמ"ש שמש ומגן ה' כו'): בבוך 174 נכתב במקומו: (כמ"ש שיש הוד כנ"ל).

עגשם אלקים . . אותיות וכלים ושם הוי' הוא שורש בחי' האור: נתבאר בד"ה וידעת תרנ"ז ע' מו. ובד"ה ראה קראתי תרס"ה ע' קפא ואילך.

עדדטוב זה יצ"ט: ב"ר ט, ט. זח"א יד, א. יט, ב. ראה לקמן פו, ב.

עהבמקום שבעלי תשובה עומדים: ברכות לד, ב. ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ט ע' 183. לקו"ש חי"ד ע' 361. נסמן לעיל כא, ג.