מראי מקומות הערות וציונים, יתרו, דף ס״ח

אה' בנקוד פתח בחכמה: לעיל סז, ד. פרדס שער הנקודות פ"ה. פע"ח שער העמידה פי"ט. וראה באוה"ת ואתחנן ע' שעט.

ברוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב. ראה לעיל א, א.

גאם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

דויטע אשל: בראשית כא, לג.

הואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז.

ובמקום שאתה מוצא גדולתו: מגילה לא, א. ראה בהנסמן לעיל טז, א.

זאך הנה עיקר המשכות אברהם אבינו: באוה"ת לך לך כרך ד תרפה, א ובסה"מ תר"ן ע' שלז מציין לכאן.

חבעולמות עליונים: ע' באוה"ת ויחי כרך ב שצח, ב. דרושים לחג השבועות ע' קעט. ראה אוה"ת פ' ראה ע' תשנז.

טויקרא שם בשם ה' אל עולם: בראשית לא, לג. אוה"ת פ' יתרו ע' א'ט.

יוגם הנפש אשר עשו בחרן: בראשית יב, ה.

יאמצותי . . אהבה זו: קטע זה מובא באוה"ת פ' וירא כרך א פח, ב. וראה לעיל לד, ד קדשנו במצותיו דייקא.

יבהקב"ה מבקר חולים: סוטה יד, א.

יגסמכוני באשישות: שה"ש ב, ה. ראה פי' הפסוק באוה"ת שה"ש ע' ריא.

ידהקב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א. ראה גם לעיל לה, ב ובמ"מ לשם.

טותפילין מלשון התקשרות: ראה בערכי הכינוים לבעל סה"ד מערכת תפילין. מובא באוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתקטז.

טזומי כעמך ישראל: דה"א יז, כא.

יזישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחילתו. ת"ז תי' ו' בסופו. נסמן לעיל נ, ב.

יחבראשית בשביל ישראל: ראה ב"ר א, ד. ויק"ר לו, ד. רש"י ורמב"ן בראשית א, א.

יטומשם יפרד: בראשית ב, י.

כוירד ה' על הר סיני: שמות יט, כ.

כאכי אל דעות ה': שמואל-א ב, ג. ראה המשך ר"ה תרצ"ד (נדפס בספר המאמרים ה'תשי"א). תש"ג ע' 126.

כבלהנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

כגולו נתכנו עלילות: שמואל-א ב, ג. ראה לעיל יא, ד.

כדנעשה אדם בצלמינו: בראשית א, כו.

כהבצלמנו בחי' התורה: ראה אוה"ת בראשית כרך ג תקד, א.

כוולא תחללו שלא לעשות חלל: ויקרא כב, לב. וראה לקמן פג, ב.

כזשלא לעשות חלל: שבת לג, א.

כחכי ה' אלקיך אש אוכלה: דברים ד, כד.

כטדוחק רגלי השכינה: ברכות מג, ב.

לואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

לאאבל תלמיד חכם: ראה לקו"ש חט"ז ע' 437 הערה 26.

לבת"ח אין אור של גינהם שולט בו: חגיגה כז, א.

לגוהר סיני עשן: שמות יט, יח.

לדשלש מתנות טובות כו': ברכות ה, א.

להיוסף דעת יוסף מכאוב: קהלת א, יח.

לוחכמים הם להרע: ירמי' ד, כב.

לזז' שמות . . בסדר השתלשלות: ראה בד"ה מאי חנוכה תרע"ג ”ומש"ש [בתו"א כאן] בענין ז' שמות כו' הן אורות המתלבשים בכלים כמש"ש בהביאור בהג"ה [לקמן סח, ד] ומשה הוא בבחי' עצם החכמה", ע"ש.

לחהמשפילי לראות בשמים ובארץ: תהלים קיג, ו.

לטעל המשכת התורה . . ידבר: ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תתלב.

ממשה בחי' בטול: בלקו"ת פקודי ה, ד מציין לד"ה משה ידבר בענין בטול, ואולי הכוונה לכאן.

מאוהאיש משה ענו מאד . . ונחנו מה: במדבר יב, ג. בשלח טז, ח.

מבידבר עמים: תהלים מז, ד. ראה גם לעיל ד, א. נו, א. פב, ג.

מגמשה שושבינא דמלכא: זח"ג כ, א. נג, ב. ערה, ב. ראה לקמן קי, א. קיא, א. לקו"ת במדבר ב, ד. אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתסג.
בלקו"ת בהעלותך לב, ב מציין לכאן.

מדואיש האלקים: דברים לג, א.

מהאדם בגימט' מ"ה: נסמן לעיל נב, ב.

מואין מלך בלא עם: נסמן לעיל ה, א. נג, ד.

מזכמארז"ל גבי הלל עונה אחריהם מה שהם אומרים: סוכה לח, א.

מחיענה להמשכה זו של משה: ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'קיז.

מטאתפשטותא דמשה בכל דרא: ת"ז תס"ט (קיב, א. קיד, א). ועייג"כ זח"ג רטז, ב. רעג, א. ת"ז ת"ע (תלח, ב).

נכל הקורא ושונה: ראה תדב"א רבה רפי"ח.

נאושכינה מדברת: נסמן לעיל נו, א.

נבאני המשנה המדברת בפיך: מגיד משרים להב"י ר"פ ויקרא. ועוד.

נגמשה שפיר קאמרת: שבת קא, ב וש"נ.

נדואבא יסד ברתא: זח"ג רמח, א. רנו, ב. רנח, א. ת"ז תי' כא.

נהה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

נוזו הלכה שבפי ת"ח: ראה אוה"ת יתרו ע' תתלב שציין לכאן וכתב שאדה"ז ס"ל כדעת העבודת הקדש ח"ד פל"ג שכל הדברות הבינו ישראל מפיו בלי שום אמצעי ושכן כתב בעל העקדה ודלא כהרמב"ן ורש"י וכ"ש דלא כהרמב"ם, ע"ש.
העבוה"ק נתבאר ג"כ בארוכה באוה"ת יתרו ע' תתמד ואילך.

נזקנה חכמה: משלי ד, ה.

נחביאור על הנ"ל: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' רטז. המאמר עם הגהות באוה"ת פ' יתרו ע' תתנא.
ראה לקמן עג, ד.

נטדעם היות . . מוחין דיניקה: ראה אוה"ת פ' תרומה ע' א'תקכד.

סעיקר ההמשכה למעלה . . הגילוי למטה גם בעשי': ראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'תיד.

סאעיקר ההמשכה למעלה: ראה קו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפע"ח שכל המצות הם תוספות אור באצילות.

סבכי ז"א הוא בעל ט' ספי' ט' פעמים ט': ראה לקו"ת במדבר יז, ב. אוה"ת יתרו ע' תתקמ.
קטע מובא בסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תרכב.

סגעיבור יניקה מוחין: ראה דרך מצותיך מצות קרבן פסח. ספר המאמרים תש"ג בד"ה ביום השמיני עצרת ע' נה.

סדהיינו שהמשיך אוא"ס בז"א . . (פי' כי הז' שמות . . אורות של הז' מדות: הג"ה זו נתבאר בד"ה ויצב שם תרנ"ה ע' נ מבאר שזהו"ע המשכת האורות בכלים ומציין שם להגה"ה שנדפס באוה"ת יתרו ע' תתנב. וראה בד"ה ראה נתתיך עזר"ת ע' קלא.

סהענין המצות שקיים אברהם: ראה בסה"מ תרכ"ז ע' כט דאברהם המשיך להיות גדלות ז"א שהוא ענין רמ"ח אברים דמלכא ט' ספירות טפ"ט כו' וה' חסדים המגדילים שהם שרש רמ"ח מ"ע. ע"ש.

סועד שלא נברא העולם: פדר"א פ"ג. ראה לקמן עט, ב. וראה לעיל סג, ב. לקו"ת בהר מג, ב ובמ"מ לשם.

סזכי הז' שמות: ראה בד"ה מאי חנוכה תרע"ג (בהמשך תער"ב).

סחהם בחי' אורות: וי"ל שזהו להשטה שגם בהאור שייך ע"ס — ד"ה והי' עקב עטר"ת ע' תקצה.

סטחסד אל כל היום: תהלים נב, ג.

עבת היתה לאברהם ובכל שמה: בבא בתרא טז, ב.

עאומעולם לא קראו להקב"ה . . אדון . . אלא אברהם: ראה ברכות ז, ב.

עבאבל כדי שיומשך בבי"ע: באוה"ת לך לך כרך ד תרפח, א מציין לכאן בענין הארון המשכת התורה ע"י משה דוקא.

עגמשה . . ח"ס שבכתר: ראה אוה"ת פ' תצוה ע' א'תרב.

עדועברתי . . אני ולא מלאך: שמות יב, יב. מכילתא פ' בא פס' והכיתי. מדרש הנעלם זח"א קיז, א.

עהוכמ"ש באדרא רבא: ראה לקו"ת אמור לט, א. שה"ש כג, א שמציין לכאן. וראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'שפז. באוה"ת פ' יתרו ע' תתנג מבאר ”וי"ל דהיינו לפי שאברהם המשיך מוחין דיניקה בז"א ומזה לא יכול להיות עדיין השפעה למטה בבי"ע רק תוס' אור באצי', אבל ע"י משה נמשך מוחין דגדלות לז"א", ע"ש.
בסה"מ תרל"ה פרק קצו. ובסה"מ תרס"ה ע' קפז מביא קטע מכאן.

עובאד"ר . . בענין תלת עלמין דנפיק: בלקו"ת אמור לט, א ובשה"ש כו, א מציין לכאן.

עזמהתיקון הראשון מי"ג ת"ד דא"א: ראה אוה"ת במדבר בהוספות (כרך מטות-מסעי) ע' א'תלב.

עחמשה ידבר: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
בבוך 1824 צ, ג בכותרת: ביאור.

עטשע"י רבוי אורות נעשה הגדלת הכלים: ”דכאשר הכלי הוא כלי לקבל את האור, הנה ע"י ריבוי האור בהכלי נעשה הגדלה בהכלי, והוא שע"י המצות ממשיכים גילוי אוא"ס וע"י ריבוי האורות בהכלים נעשה הגדלת הכלים" — ד"ה יו"ט של ר"ה תרס"ה.

פויקרא אברהם בשם ה' אל עולם: בראשית לא, לג.

פאכי הנה . . וע"י גמ"ח כו': ראה אוה"ת פ' תרומה ע' א'תקכה.

פבואת הנפש אשר עשו בחרן: בראשית יב, ה.

פגאך כ"ז אינו לפי ערך עשי' . . להמשיך מלמעלה: ור"ל שכדי להמשיך מעט למטה צ"ל למעלה ההמשכה רב במאד עד שאחר ההשתלשלות יומשך גם מעט מעט למטה. — אוה"ת פ' נצבים ע' א'תקכז.