אחש"פ תשל״ז

תוכן ענינים

• אחרון של פסח קשור במיוחד עם הגאולה דלעתיד לבא, וממנה נמשך כח לכל השנה; לעתיד לבא יקויים "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", מאחרון של פסח אפשר לשאוב הכוחות להנ"ל על כל השנה. (ס"א)
• פסח קשור במיוחד עם חינוך: אחרון של פסח (קריעת ים סוף) מדגיש - שהחינוך צ"ל באופן כזה שלא מתחשבים עם דרך הטבע, ואת זה צריך לספר לילד עוד בקטנותו ולא לחכות עד שיגדל. (ס"ז)
• סדר החינוך: בתחלת חג המצות - באופן של "ביטול", אח"כ זמן חרותנו - באופן של "תענוג", ואח"כ חג הפסח - שהחינוך יהי' באופן של "דילוג וקפיצה". (סי"ד)
• חודש ניסן כולו (ולא רק חג הפסח) קשור עם הגאולה "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" וכ"ה בנוגע לחינוך שצריך לחנך את הילדים שידעו שהם שייכים להנהגה ניסית. (ס"כ)
• הוראה מיוחדת מקביעות שנה זו - אחרון של פסח שחל ביום הראשון דפרשת שמיני, דאז נפעל ענין הנצחיות בהמשכן משא"כ בשבעת ימי המילואים שהי' משה מפרק בכל יום, ובעבודה הו"ע עבודה נצחיות בלא שינויים; ביאור בדברי הספרא "כשם שהוא יחידי בעולם כן תהי' עבודתך מיוחדת לפניו"; דיוק הלשון "מיוחדת" בדוגמת הלשון "יחיד" ומעלת "יחיד" על "אחד" בעבודת ה'; שלימות הענין דחינוך שיודעים ורוצים להגיע לדרגת עבודה "מיוחדת" אע"פ שצריך הכנה לזה. (סכ"ה)
• שתיית ד' כוסות - הכנה לגאולה העתידה; הטעם דאין אומרים שהחיינו בימים האחרונים דחג הפסח - לפי שה"גאולה" אינה בגלוי עדיין אבל פשיטא שאינו ממעט בהענין; וכ"ה בנוגע לד' כוסות המרמזים את הגאולה. (סל"ה)
• בגאולה העתידה ובגאולת מצרים מודגש הענין דנעלים "והדריך בנעלים" (גאולה העתידה), "נעליכם ברגליכם" (יציאת מצרים) - דנעלים פועלים שלימות בההליכה, שתהי' בלא היזק, וכ"ה בעבודת ה'; ע"ד המאורע המבהיל ר"ל שאירע בעת התהלוכה דשנה זו. (סל"ז)
• המשך להמדובר (מוצאי י"א ניסן) בהא דנתעלמה הלכה מבני בתירא ובפלוגתת רש"י ור"ת בנוגע לתפילין; בפלוגתת בית שמאי ובית הלל בנוגע לציצית; שיטת רבי יאשיה ורבי יונתן האם היחיד מכריע או הציבור. (סמ"ג)
• הוראה מהקביעות הנ"ל (שקוראים "ויהי ביום השמיני") בענין החינוך - שמיני ענינו ששומר ההיקף, המרמז דלא שהחינוך צ"ל כדבעי אלא גם "האויר" בבית צ"ל כדבעי; הוראה נוספת מ"אותו יום נטל עשרה עטרות" - עטרה הו"ע השלימות, דהחינוך צריך להיות באופן דשלימות, עד לבירור כל כוחותיו. (סנ"ז)