לכן נהפך כו' כי מחוטמא דעתיקא נשיב רוחא דחיי וזהו עטישותיו תהל אור, ולכן המתעטש בתפלתו סימן יפה לו, ובמד"ר פ' בראשית פ"כ דכ"ד ע"א זה אחד מחמשה דברים שהן יפים לחולה ואלו הן עיטוש וזיעה כו' עיטוש שנאמר עטישותיו תהל אור כו', וכ"ה פב"ת דברכות נז ב, והיינו כי הרפואה בא מא"א וזהו רפאני כו' כי תהלתנו אתה ע"ד ותהלתי אחטם לך.
(ט) זח"ב תצוה דק"פ ע"ב וע"ד בתהלה לדוד בכולהו כתיב ו' בכל את ואת בר מאלין תרין דלא כתיב ו' דהא ו' שמא דקב"ה איהו כו', והיינו שבכל פסוק מכ"ב פסוקים אלו דתהלה יש ואו באמצע ארוממך כו' ואברכה שמך כו', זולת בתרין אלין היינו באות קוף ובאות חת וקשה דבאות ח' יש ו וגדל חסד, וצ"ל לפי שאינו באמצע הפסוק כ"א באחרונה, אבל בשאר כל הפסוקי' יש ו' בחציו השני של הפסוק, כ"מ במק"מ שם, והרמ"ז גורס בר תרין ואלין ריש וקוף ומפרש שאין ו' באות קוף כו', והענין י"ל עפמ"ש בזהר ס"פ במדבר דקכ"א ע"א בהטעם אשר במזמור לדוד אליך הוי' נפשי אשא, לא אית ביה ואו דהא ואו אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא ובא לכפר על עוונות שנאמר אם יתכפר לכם זה העון עד תמותון כו' ע"ש, נמצא הואו מורה על עץ החיים והוא ת"ת קו האמצעי בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה וממשיך מע"ק בז"א, כמ"ש בזהר תרומה דקע"ה ב' ודקע"ו, ועפ"ז י"ל פי' היש בה עץ אם אין ר"ל אם מאיר שם אילנא דחיי, או אין שהוא מ' הנק' אילנא דמותא כו', הגם שבזהר פי' אם אין ר"ל כתר מ"מ פשט הפי' מורה ג"כ ע"ד שפירשתי וכמ"ש במ"א, וע' זח"א פ' ויגש דף ר"י ע"א בענין והקל נשמע קל בלא ו' זהו כענין מזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא שאין בו וא"ו וקול בוא"ו זהו המשכת עה"ח ולכן בתהלה לדוד יש ו' בכל הפסוקים המשכת עה"ח. הנמשך מבחי' תהלה כו' כדי שיהי' מבריח מן הקצה אל הקצה, אך באות קוף שרגל הקוף מורה על רגליה יורדות מות וזהו עיקר אלינא דמותא ונק' כקוף בפני אדם כמ"ש בזהר תרומה דקמ"ח ע"ב ואות דילה קוף כו' וע' בזח"ג דרנ"ב ע"א ע"פ גער חית קנה לכן אין בו וא"ו שלא ינק הסט"א מעץ החיים ויהי' דוגמת מ"ש ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ויערב עה"ח בעה"ד כמ"ש בת"א פ' בראשית בד"ה הן האדם הי' כאחד ממנו, וזהו שארז"ל שלא נאמר תולדות מלא בוא"ו כ"א באלה תולדות השמים והאר, ובאלה תולדות פרץ, שמורה על קודם חטא עה"ד ועל כשיתוקנו העולמות לע"ל בביאת המשיח, ע"ז מורה הוא"ו, ולכן כאן יש בכל פסוק ו' באמצע להורות על המשכה בכל הא"ב והוא המשכת קול בדבור ע"ד קול דודי הנה זה בא כו' ורק באות הקוף חסר הואו מטעם הנ"ל ולכן ברות כל הפסוקי' מתחילים בואו עד להמשיך אלה תולדות פרץ כו', וע' בריא"ז בש"ג פ' אין עומדין מבואר בהדיא שבשני פסוקים חנון קרוב ליכא ו' וסימן חק וכ"כ הרד"א בשם המדרש והיינו שבכל הפסוקים שבתהלה לדוד הואו הוא תכף אחר האתנחתא משא"כ בפסוק חנון הואו הוא בתיבה השלישית שאחר האתנחתא ע"כ חשבינין ליה כאלו אין בו ואו א"כ מזה מוכח הגירסא בזהר ואלין ח' וק' כמ"ש המק"מ ולא כהרמ"ז, ואפ"ל משום שגם אות הח"ת מורה על היניקה לחיצונים שזהו ההפרש בין מצה ובין חמץ הוא בין אות הא לחת כמ"ש בזח"ג פ' פנחס דרנ"ב א' ונת' בסידור
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור