נק' כלה שמקבלת בחי' כל הנ"ל, והנה מ"ת הוא ביום החמשים לספה"ע אשר שער החמשים מחבר חו"ב ע"כ הם ה' קולות, וגם ז' מצד חיבור חו"ב וזהו ג"כ ענין ה' ספרים וענין ז' ספרים כו', וזהו חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה, חכמות דוקא דמה שהם ז' נמשך מצד החכמה כו', ולכן הסימניות הם נונין כי הנון מורה על יחוד חו"ב דהיינו שער החמשים המייחד חו"ב כו'.
ה)* מד"ר פ' תולדות פס"ד דע"א ד' ע"פ ויקרא אותה שבעה (דהיינו שם הבאר) ע"כ שם העיר באר שבע עד היום הזה תולדות כ"ו ל"ג כנגד ספר וידבר שהוא משלים שבעה ספרי תורה, והלא חמשה הן אלא בר קפרא עביד וידבר תלתא ספרים מן וידבר עד ויהי בנסוע הארון ספר בפני עצמו, מן ויהי בנסוע הארון ודבתרי' ספר בפני עצמו (ר"ל פסוק ויהי בנסוע ופ' ובנוחה יאמר הן ס' בפ"ע) ומן סיפא דפסקא (סוף פ' ויהי בנסוע) ועד סופי' דספרא ספר בפני עצמו עכ"ל. וכן איתא בגמרא בשבת פרק כל כתבי דקי"ו ע"א פרשה זו עשה לה הקב"ה סמניות מלמעלה ומלמטה כו' מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו כו', חצבה עמודי' שבעה אלו שבעה ספרי תורה עכ"ל. וכן איתא במד"ר ר"פ ויהי ביום השמיני ר"פ י"א, בר קפרא פתר קריא בתורה חכמות בנתה ביתה זו תורה הה"ד כי ה' יתן חכמה, ה' קנני ראשית דרכו, חצבה עמודיה שבעה אלו שבעה ספרי תורה ולא חמשה הן בר קפרא עביד מרישי' דוידבר עד ויהי בנסוע הארון חד, מן ויהי עד ובנוחה חד, ועד סיפי' חד הרי זיין עכ"ל. וזהו כמ"ש בת"א בתחילתו בד"ה השמים כסאי, בענין שהתורה קדמה אלפים היינו בחי' אאלפך חכמה אאלפך בינה, וזהו חכמות, ומשם ירדה ונסעה להתלבש בעולם, והיינו בז' מדות דאצילות חג"ת נהי"מ, וזהו חצבה עמודיה שבעה ור"ל שיומשך אור החו"ב גם בז"ת ע"ד שיהי' השם שלם, ולכן הם שבעה ספרי תורה, דהיינו המשכת אור החכמה בכל הז' המדות שהם מקור להאיר בבי"ע, י"ל מזוקק שבעתיים שהז' מדות נעשו מזוקקים ע"י מ"ט שע"ב מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור דודי צח, והמשכתם משער הנו"ן זהו הנו"ן, ונגד מ"ט אותיות שמע ובשכמל"ו, ועמ"ש ע"פ וימצא מאה שערים, ומ"ד חמשה ס"ת היינו עד הוד, עיין בסידור דרוש ל"ג בעומר שזה נתב"ס, ומ"ד ז' י"ל ע"י התורה יומשך הבינה גם ביסוד ומ', עיין בד"ה לך לך, א"נ ה' פרצופים מא"א עד מ' ומ"ד ז' ע"ד והכהו לז' נחלים ז"ת דע"י. מהרש"א פי' ז' ס"ת כי ואהי' אצלו אמון אומן בבה"ע, והיינו שבעה ימי בראשית, וכן במד"ר נשא פי"ג בהלוחות יש תר"ך אותיות כנגד תרי"ג מצות וז' ימ"ב, עיין מד"ר פ' קרח ובמ"כ שם מזה, ובמק"מ ס"פ מצורע ובפ' תזריע דמ"ג ע"א פי' ששבעה ימי בראשית הם ז"ת דע"י, ובפ"ג דמגילה דכ"ג ע"א בענין מספר הקרואים בתורה במנחה בשבת ג' וביו"ט ה' ובשבת שבעה כנגד ברכת כהנים ביברכך ג' תיבות י"ל ההמשכה בחג"ת, והמשכה זו י"ל מהבינה, וביו"ט חמשה כנגד יאר שיש בו ה' תיבין, זהו ההמשכה בחג"ת ונו"ה והמשכה זו מהחכמה לכן נמשך למטה יותר, ובפסוק ישא ז' תיבין שנמשך עד המ' כענין כנור של ז' נימין, ושיומשך גם עד המ' נמשך ממקום עליון יותר היינו מבחי' כתר, וכמו"כ מעלת שהם ז' ס"ת שעי"ז נמשך ההמשכה מהתורה בכל הז"ת עד גם במקור דבי"ע מה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור