מוצשק"פ בשלח, י"א שבט תשכ״א

תוכן ענינים

• ללמד ילדים גם מנהגי ישראל, קיום עם ישראל שהוא נס נפעל ע"י קטנים, והם כחומה השומרת על בני ישראל. (ס"א)
• עצם הלוז שבאדם קיים לנצח, עד לתחיית המתים, ופועל בהגוף גם לאחר מיתתו, ונהנה מסעודת מוצאי שבת; מוצאי שבת הוא קישור שבת וחול, בדוגמת מתחיית המתים - קישור גשמי ורוחני. (ס"ט)
• התעוררות בחסיד בהתקשורותו לרבי יכול להיות ע"י מחשבת הרבי עליו, ולכן נדרש גם עבודתו, ובפרט לאחר הסתלקותו. (סי"ב)
• הרמב"ם מונה המצוה ד"והלכת בדרכיו" אף שהיא מצוה כללית, משום שפועלת שינוי באדם, עלי' מדרגתו הקודמת ובאופן דהליכה מגבול לבלי גבול, ונפעל ע"י התקשרות חסיד לרבו, וכן המצוה ד"ולדבקה בו", ה"ז פועל דביקות הגוף בבחינת מרום דזהו ע"י דביקות בתלמידי חכמים. (סי"ז)
• ביטול קודם לכל העבודה בדוגמת צמיחת הגרעין הבא לאחר ריקבון הגרעין; בכל יום זהו אמירת "מודה אני", וגם בסיום כל העבודה צ"ל ביטול. (סכ"ח)