אחש"פ תשל״ה

תוכן ענינים

• הענין ד"(סעודת) משיח" הוא: שבזמנו יראו בגילוי את הדבר ה' שבכל דבר וגם עתה צריך כ"א להתבונן בנקודה זו, שיראה - בשכלו - בגילוי את הדבר ה' שבבריאה, ואז אין שייך שיהי' דבר המפריע לעבודת ה'. (ס"א)
• הדגשת השמחה דאחרון של פסח, עד שיש סברא לומר בתפלת היום "זמן שמחתנו" - שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, ועד שהיא נעלית משמחת תורה, וזהו מפני שאחרון של פסח קשור עם משיח [שתורה של עולם הזה נקראת הבל לגבי תורתו] ולכן שמחתו נעלית משמחת תורה. (ס"ב)
• החילוק בין ישראל לעמים: שישראל אמונתם קשורה בשם הוי' - "ויאמינו בהוי' ובמשה עבדו" - משא"כ אומות העולם אומרים "לא ידעתי את הוי'" ורק "אלקים יענה את שלום פרעה"; כמה דרגות בהוי' ואלקים; מעלת ישראל המרומזת בפסוק "זכר עדתך קנית קדם וגו'". (ס"ג)
• הקשר המיוחד דאחרון של פסח למש"כ "גאלת שבט נחלתך"; ההוראה המיוחדת מימי הפסח עד כמה צריך להשתדל בחינוך כל הסוגים בבני ישראל, וכ"ז באופן של "חירות". (ס"ד)
• בין "גאלת שבט נחלתך" ל"הר ציון שכנת בו" הלכו דרך ארוכה כדי לברר הניצוצות, כמו"כ צ"ל היציאה ל"שליחות" לפני הגאולה העתידה; המלחמה בחסידות בזמן אדמו"ר הזקן הייתה צריכה להיות דוקא ע"י יהודי שיש לו "בבואה דבבואה", וכמו"כ עתה באה ההתנגדות דוקא ע"י מי ששייך לתורת הבעש"ט; אשרי חלקם של ההולכים להשפיע גם על יראים ושלמים את מעינות הבעש"ט. (ס"ה)
• כל מנהג, ובפרט מנהג שהנהיג נשיא הדור, שייך לכאו"א ובכל זמן, ובפרט מנהג הקשור לחג הפסח (שנמשך תמיד); ד' כוסות - שכנגד ד' אותיות דשם הוי' - דאחרון של פסח שייכים לכאו"א, להמשיך מעינות הבעש"ט לכאו"א שעי"ז "קאתי מר". (ס"ו)
• כדי שההכנה להגאולה תהי' בשלימות, צריך להיות בו גם "קב שלו"; כמו שהגאולה תהי' באופן ד"נפלאות" (אפי' לגבי יציאת מצרים) כמו"כ בעבודת האדם צ"ל "ואהבת את הוי' אלקיך (לא רק) בכל לבבך ובכל נפשך (אלא גם) בכל מאדך". (ס"ח)
• עניני חג הפסח צריכים להמשיכם בכל השנה ובכל המצבים; יהודי נברא באופן ד"קנית מקדם" ולכן בכוחו לפעול שעניני תורה ומצוות יהיו אצלו ללא שינויים; אודות הענין הכי מבהיל שרושמים גוים כיהודים והחכי"ם יושבים על הכסאות מבלי לפעול כלום ואינם מקיימים הבטחותיהם, במצרים נפעל שהוציאו את ישראל "מקרב גוי" והם עושים ההיפך. (ס"ט)
• אודות המבצעים שצריך לזכור אותם כל ימי חייך. (סי"א)
• "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" - ברכות ואיחולים שבארץ הקודש תהי' מנוחה אמיתית. (סי"ב)