א"א להגיע כ"א ע"י המשפט שעושה בעצמו לשפוט א"ע מן המותרות, וכמ"ש בזהר פ' קרח דקע"ח ע"ב תו הוא דא עתיקא אלמלא דינא משתכח בעלמא לא הוי ידעין בני נשא מהימנותא עילאה ולא הוי משתדלין באורייתא, ונמצא כי אין הדין דין לגמרי ח"ו (כמ"ש בבה"ז פ' קרח על מאמר הנ"ל בדף ט"ו ע"ב קרוב לסופו, דפוס קאפוסט), כי אם י"ל שזהו על דרך שנת' בזהר ויגש דר"ז ע"א על פסוק ושמים לא זכו בעיניו, למעליותא שמפני חביבותן ע"כ לא זכו בעיניו, וכמשל האדם שיש לו כלי נאה או בנין נאה שכל מה שהכלי חביב עליו יותר הוא מתקנה יותר ודומה לו שעדיין לא ניתקנה היטיב וצריכה תיקון עדיין, וכך שמים לא זכו בעיניו, וע' בד"ה ולקחתם אגודת אזוב סעי' ב' (ל"א). וכך כאן י"ל שזהו בכדי שישתדלון באורייתא וידעו מהימנותא עילאה, וע"ד שמאלו תחת לראשי בכדי להיות וימינו תחבקני כנ"ל. ומ"מ א"א להיות הגילוי בלא דין זה ולכן צ"ל שופטים ושוטרים בכל שעריך ע"ד שפי' הבעש"ט סוף משנה א' דפ"ב דאבות דע מה למעלה ממך דע מה למעלה ממך עצמך והיינו כמה שנתעוררת ברחמים כן נתעורר עליך מדת הרחמים למעלה, וזהו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך, ואל יאמר מה תופס מקום ח"ו עבודתו לא כן הוא שזהו בתחבולות היצר כי הוי' צלך כתיב וכמשל הצל מה שעושים כו' כמ"ש במ"א, וזהו שארז"ל כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים. ומשארז"ל הי' בעיניך כרשע זהו בכ"ף הדמיון כדי לזרזו שירדוף לעשות מצות יותר, דאל"כ יכול לבוא לידי עצבות ח"ו אלא שזהו בכ"ף הדמיון שלגבי מדריגה היותר גבוה ממנו ה"ה כרשע ולא רשע ח"ו ועי"ז ירדוף לעשות צדקה ומעש"ט יותר, ולכן אל ישיאך יצה"ר ח"ו מה יועיל עבודתך כ"א צ"ל שופטים בכל השערים הנ"ל וגם ושפטו את העם משפט צדק, העם קאי על כל אברי הגוף שיהי' כל מעשיו לש"ש, ועי"ז יזכה במשפט להיות והוא ישפוט בחי' חד הוא דטב מכולהון בחי' הוא דא עתיקא.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור