רצון כידוע קאי גם בבחי' שמ"ו הגדו"ל בכלל שהוא כללו' עצמו' אא"ס שנק' שמו העצמי וגם בדרך פרט הוא רצון הפשוט עד מל' דא"ס שנק' ג"כ שמו הגדול לגבי ההשתלשלות משום דבחי' מל' דא"ס כבר נעשה מקור לראשית הקו כנ"ל וז"ש יהא שמי' רב"א זה מברך בראשית הקו אחר הצמצום הראשון הנ"ל להיות בא בסדר הג' בחי' ומדרגו' דבי"ע שהן ג' מיני אדם א"ק אדם דבריאה ע"י וא"א אדם דיצירה זו"נ אדם דעשי' וזהו לעלם בחי' בריאה דהיינו בבחי' א"ק ולעלמי עלמיא בחי' יצי' ועשי' שנכללו כולם בבחי' נה"י דא"ק בלבד כנ"ל וכן ענין ברוך שאמר והי' העולם הנ"ל (באות ז' וח') ובזה א' במופלא ממך כו' דלית מח' תפיסא בי' כלל כי בכל בחי' העלם העצמו' נק' סדכ"ס אע"פ שנק' בבחי' אור ושם בלבד וד"ל אבל בחי' הארת הקו וחוט שאחר הצמצום הראשון הנ"ל הוא הנק' אור הנבדל מן העלם העצמו' בשביל מקור לכללו' ההשתלשלות שם יש רשות לדבר כי יש בו שרש לבחי' פרטי השתלשלות עכ"פ (וע"כ גם הנשמו' שבגופים שמקבלים רק מבחי' מל' דמל' דעשי' יוכל לדבר גם בראשית הקו מאחר שהוא שרשם הראשון בבחי' א"ק אדם דבריאה) (כי בחי' הקו הזה כולל כל מה שבא דרך פרט עד סוף העשי' עד"מ מח' כללית שחושב בבנין כו' (כמ"ש שם באריכות) וכמ"ש במ"א בענין וכל היצו"ר לא נכח"ד ממ"ך כו') א"כ הרי יש לכל פרט עד גם הפרט היותר אחרון בו שרש לשרש עכ"פ) ולכך יוכל כל אדם להתבונן לפי השגתו בבחי' התפשטו' אור א"ס זה מפני שאין לו ערוך כלל וכלל לגבי העלם העצמו' אע"פ ששיער בעצמו כל מה שעתיד להיות בפועל כענין ברוך שאמר בעצמו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור