מראי מקומות הערות וציונים, תרומה, דף ע״ט

אמי יתנך: השייכות וקשר לפ' תרומה ראה ד"ה מי יתנך תשמ"ו שמבאר בפנים הדרוש בענין הכרובים המבואר בפ' תרומה.
המאמר הוא משנת תקע"א. ובסה"מ הנ"ל נדפסו ב' הנחות אחרות בע' עז (מגוכתי"ק הצ"צ). והגהות וקיצורים על הנחה זו נדפס באוה"ת פ' תרומה ע' א'תנה. והנחה ג' ממאמר זה נדפס בסה"מ שם ע' צג.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
ביאור נדפס במאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' קפה.

במי יתנך כאח לי: שה"ש ח, א. בגוכתי"ק הצ"צ מסיים ”יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך וגו'. זהו מאמר כנס"י בגלות להקדב"ה כו'". בזמן.

גזהו בקשת כנס"י להקב"ה: ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרלד.

דנקראו ישראל אחים למקום: מבואר באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרעח ש”הקב"ה קדוש בוא"ו וישראל ע"י עסק התורה ומצות נקראים ואנשי קודש תהיון לי, שמקבלים וממשיכים מבחי' קודש העליון לכן נקראים אחים להקב"ה". ע"ש.

הלמען אחי ורעי: תהלים קכב, ח.

וכלומר אימתי . . מבקשת: בגוכתי"ק ליתא.

זולפיכך מבקשת עכשיו מי יתנך כאח לי: ”ועיין מ"ש ע"ז התרגום דקאי על משיח" — אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרלד.

חופניהם איש אל אחיו: שמות כה, כ.

טועשית שנים כרובים: שמות כה, יח.

ימ"ש רז"ל (חגיגה י"ג ב'): ראה פי' הגמרא באוה"ת פ' תרומה ע' א'תנא.

יאועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו. בגוכתי"ק נוסף ”והוא אפי רברבי".

יבוצ"ל שהרי אין לו דמות הגוף: בגוכתי"ק: ”וצ"ל דהא נודע שאין לו גוף ודמות הגוף כו'". נסמן לעיל א, א.

יגזאת התורה אדם: במדבר יט, יד. להעיר שבסה"מ תקע"א ע' עח ובהנחה אחרת שם ע' צג אינו מביא פסוק זה.

ידוזאת תורת האדם: שמואל-ב ז, יט.

טוכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה: זח"ב קכד, א. רמב"ן עה"ת בהקדמה.

טזובזהר נק': ע' בזח"ג וילך דרפ"ה א' ע"פ כי שם ה' אקרא ומ"ש ע"ז השל"ה בהקדמה דף ד' ע"א בפי' כולא סלקין ואתקשרן בחד, ובזהר ויקרא דף י' ע"ב ודף י"א ע"א — אוה"ת ואתחנן ע' קכא. ראה ת"ז תי' יח.

יזשהוא רק בחי' הארה בעלמא שאינו נוגע להעצמות: בגוכתי"ק נמצא בשינוי לשון ושם ”ונודע בפי' ל' הארה שהיא מה שאינה ערוך כלל לגבי מקורה כו' והיא הנקראת ג"כ שמו הגדול כמ"ש במ"א וראשית גילוי הארה זו הוא בחכמה".

יחה' בחכמה: משלי ג, יט.

יטאני הוי' הוא שמי: ישעי' מב, ח.

כראשית חכמה: תהלים קיא, י.

כאבד"ה זכור: לעיל עא, א.

כבאורייתא מתקשראה בקוב"ה: זח"ג עג, א.

כגולתבונתו אין חקר: ע"פ ישעי' מ, כח.

כדשהוא היודע והוא הדעה: רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב ה"י.

כהועיין בר"ח פ"א משער היראה: וז"ל שם: ”שעיקר היראה לירא מעילת כל העילות וסבת כל הסבות שהוא עיקר ושורש לכל העולמות ירצה שהוא המקיימם בחיותו ית' השופע בהם". ע"ש.

כותלמוד בבריאה: ראה לעיל סט, ב. נסמן לעיל יז, א.

כזצמצם שכינתו בין בדי ארון: תנחומא ויקהל ע"פ ויעש בצלאל. ובשהש"ר א, יד ע"פ אשכול הכופר. ראה ב"ר פ"ה, ז. ויק"ר פ"י, ט. ראה לקו"ת אמור לד, ב. בלק עג, ד. סה"מ תרל"ה ע' מו.

כחמקצה השמים מוצאו: תהלים יט, ז.

כטכלה לשון כלות הנפש: ראה לקו"ת שה"ש א, א. המובא לקמן בהמאמר.

לבד"ה זכור את יום: לעיל סט, ג.

לאעיני ה' אלקיך: דברים יא, יב.

לבועמ"ש ע"פ כי על כבוד חופה: לקו"ת שה"ש מז, ב.

לגוהיו הכרובים: שמות כה, כ.
קטע מכאן מובא בהמשך יונתי תר"ם כרך ב' ע' תצ.

לדועמ"ש הרמ"ז פ' אחרי: הלשון מובא באוה"ת פ' קרח ע' תשיג. ובהמשך דיונתי תר"ם ביאור בארוכה.

להוזהו ענין שהכרובים סוככים בכנפיהם: ראה באוה"ת כאן ע' א'תנז ביאור ענין זה שהוא מלשון סכך ומקיף. ע"ש. ובאוה"ת שה"ש ע' שיב.

לותפלה הוא לשון חיבור: סה"מ תרל"ד ע' קנד. ראה גם אוה"ת פ' וישב כרך ה תתסח, א.

לזנפתולי נפתלתי: בראשית ל, ח. ראה סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' עב שיש בזה ד' פירושים. ע"ש.

לחהתופל כלי חרס: כלים ג, ה. וראה ת"ז תי' מט אית טפל בט' ואית תפל בת'. וראה רש"י בראשית ל, ח. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ט ע' 79. לקו"ש חכ"ד ע' 29. וע' 315. ראה גם בהערה לסה"מ תקע"א ע' פ.
בלקו"ת צו יא, ב. במדבר ו, ג. שה"ש מז, ב. לז, ג.
ראה סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' עב סה"מ תרל"ד ע' קנד. בתורת מנחם תשי"ג כרך ט ע' 17 ב' פי' בתי' ”הטופל" בטי"ת.