מראי מקומות הערות וציונים, תולדות, דף י״ז

אאלה תולדות יצחק: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ח ח"א ע' תקטז בהתחלה ”שמאלו תחת לראשי". (והוא משנת תקס"ט). ובבוך 1118 קנח, א מציין ”שבת תנאים עם הרב מטשערנובל (חורף תקס"ט)".
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר עם הגהות וקיצורים באוה"ת בראשית כרך ד תתד, ב. תתיג, א. תתיח, ב. קיצורים להנחת אדה"א בסה"מ תקס"ח ע' תקטז. ראה גם ד"ה אלה תולדות תרמ"א דשם מבאר עבודת א"א מלמעלמ"ט, ועבודת יצחק מלמטה למעלה. פלח הרמון בראשית עו, א. חלק מהמאמר מובא באוה"ת פ' ואתחנן כרך ו ע' ב'רסג עם הגהות.
המאמר נזכר בלקו"ת שלח נ, ד. פינחס עח, א. ראה כז, ד. ר"ה סג, א. וזאת הברכה צו, ג.

בשמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

גיצחק ממטה למעלה . . אברהם מלמעלה למטה: ראה תו"ח ריש פרשתנו. אוה"ת כרך ד תתד, ב ואילך. ד"ה ואלה תולדות תרע"ח ע' עג. ד"ה אריב"ל חצר"ת פ"ז (סה"מ קונטרסים ח"ב). לקו"ש חט"ו ע' 194.

דמדת אברהם הוא הכנסת אורחים כו' ויצחק היה חופר בארות: באוה"ת תתח, א: שהוא בחי' גילוי ממטה למעלה מהעלם לגילוי, כמשל הבור אשר המים שם בהעלם וע"י החפירה נגלו המים, ע"ש וכ"ה לקמן יז, ג.
בפלח הרמון מבאר שעיקר עבודת אברהם אבינו וכוונתו בהמשכת והתגלות אלקות למטה הי' ע"י הכנסת אורחים, ועבודת יצחק בחפירת בארות שאף מן הסתם גם הוא הכניס אורחים, ע"ש.

הואהבת . . הוי' אחד: דברים ו, ה. ד.

ולא שייך בזה לשון צווי לאהוב: באוה"ת תתיג, א מציין לעיין בתו"א פו, ג. ובאוה"ת ואתחנן כרך ו ע' א'רסג מוסיף גם ללקו"ת ד"ה שמע ישראל: ”ובמ"א נת' שזהו ע"י כי חביבין הנשמות שנקראים בנים למקום, וא"כ יש אהבה טבעית כאהבת הבן אל האב".

זאך הוא: כ"ה גם באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'רסג שנדפס מגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ, אבל באוה"ת תולדות תתיג, א ובהגהות הרה"ח ר' אשר: אך הענין הוא.

חשבתחלה כתיב ה' אחד: באוה"ת ואתחנן שם: ”(נ' שצ"ל שבתחילה כתיב ה' אלקינו ה' אחד, וצ"ל מה ענין כפל שמות הוי' וענין אלקינו)".

טובהתבוננות ענין אחד איך שאין ערוך אליו כלל כו': באוה"ת ואתחנן שם ”(ר"ל פי' אחד ע"ד אנת הוא חד ולא בחושבן, וכן פי' בלקו"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין ק"ש אחד ואהבת)".

יהוי' אלקינו ואלקי אבותינו: באוה"ת ואתחנן שם מקדים לזה ”והנה בברכת אבות בשמו"ע אומרים". בד"ה ואלה תולדות תשי"ח הקשה הרי אלקינו הוא אלקי כל ישראל, וא"כ הרי מצד סדר הדורות הול"ל תחלה אלקי אבותינו ואח"כ אלקינו. ומפרש אלקינו הו"ע הצמצום, דע"י הצמצום נמשך אח"כ ע"י הוא"ו דואלקי שיהי' בחי' אבותינו התהוות המוחין, ואומר על זה אלקינו אלקה שלנו, והיינו דזה שנעשה הצמצום בשביל המשכת החכמה הנה הגורם את הצמצום הם ישראל דבשביל ישראל נעשה כל ענין הצמצום וההמשכה, ע"ש בארוכה.

יאאנת חכים . . אנת הוא חד: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

יבאין ערוך כלל: באוה"ת ואתחנן שם נוסף: ”(ר"ל פי' אחד ע"ד אנת הוא חד ולא בחושבן, וכן פי' בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין ק"ש אחד ואהבת)".

יגכיתרון האור מן החשך: קהלת ב, יג. וראה באוה"ת תולדות כרך ד תתז, ב שמביא הפסוק כי עין בעין.

ידשיהא שם שמים: יומא פו, א. עי' לקמן פב, ב.

טומעשה אברהם . . אמר להו דעו: סוטה י, א. ב"ר פ' מ"ט. נתבאר בארוכה בד"ה ויטע אשל תש"א ע' 13 ואילך.

טזבחי' אברהם המשכה מלמעלה למטה: ראה לקו"ש חט"ו ע' 119.

יזויצחק . . ממטה למעלה: ראה יהל אור ע' קיא.

יחויסתמום פלשתים . . שמות כשמת אשר קרא להן אביו: בראשית כו, יח.

יטלא נפסק עוד נביעתם: והכוונה ב”נביעתם" היא — לנביעת מי החסדים דאברהם כמפורש בתו"ח פ"ז — לקו"ש חט"ו ע' 120 הערה 21.
בלקו"ת ואתחנן ה, א מציין לכאן.

כלפי שע"י . . מלא בוי"ו: בכת"י 260 ליתא.

כאויש לחיצונים יניקה מהם: ראה גם לקו"ת ואתחנן ה, א.

כבע"פ ששת ימים תאכל מצות: ראה לקו"ת פ' צו יג, ב.

כגולע"ל . . כי אתה אבינו: ישעי' סג, טז. ראה שבת פט, ב.

כדגמירי משמיא מיהב יהבי: תענית כה, א.

כהבחי' יצחק צחוק ותענוג: לקו"ת שה"ש כז, ד. נ, ב.

כוקח נא את בנך: בראשית כב, ב. קטע מכאן נעתק בלקו"ת פ' ראה כח, רע"א.

כזכי ידוע הטבע לאהוב ההיפוך: ראה אוה"ת נח ס, א. ובכרך ז לד"ה חכלילי סעי' ב מביא קטע מכאן.

כחמים קרים על נפש עיפה: משלי כה, כה.

כטהושיט הקב"ה אצבעו: סנהדרין לח, ב. ראה לקו"ת אמור לו, א.

לויעקוד אותו על המזבח: בראשית כב, ט.

לאופחד יצחק הי' לי: בראשית לא, מב.

לביעקב הי' בחור שבאבות: ב"ר עו, א. זח"א קיט, ב. קסג, ב. קעא, ב. רז, א. זח"ב כג, א. ראה זח"ג צט, ב: יצחק תושבחתי' דאבהן. ע"ח שער לח (שער לאה ורחל) פ"ב. לקו"ת להאריז"ל תולדות כז, כה. לקו"ש ח"ג ע' 832 הערה 11.

לגמבריח מן הקצה: זח"ג קפו, א. ראה זח"ב קעה, ב.

לדבלע המות לנצח: ישעי' כה, ח.

להואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

לולבא בנקרת הצורים: ישעי' ב, כא.

לזאשה מזרעת תחלה: ברכות ס, א. נדה לא, א. בהמשך תער"ב כרך ג ע' א'שסג מציין לכאן.

לחמים רבים: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ט ע' א. (באחד מהכת"י נרשם ”תורה הנאמרה שבת שלפני פורים על חתונת נכדו תקסטי"ת". ובאוה"ת יתרו ע' תתיד מצויין ”עיין בהביאור ע"פ מים רבים לא יוכלו כו' (דחתונת ב"ד ר' בער)".
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
לכללות מאמר זה ראה ד"ה זה ש"פ תולדות תשי"ז לכ"ק אדמו"ר זי"ע (נדפס בסה"מ מלוקט ח"א).

לטמים רבים: שה"ש ח, ז.

מוהנה הנהרות נמשכים מן המעיינות: ההפרש בין נהר למעיינות — ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תנה.

מאהשולח מעינים: תהלים קד, י.

מבהוי כל צמא לכו למים: ישעי' נה, א.

מגחכים ולא בחכמה ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

מדונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

מהמי לי בשמים: תהלים עג, כה.

מוומעין יצא מבית ה': יואל ד, יח.

מזותרד העינה: בראשית כד, טז. ובהבא להלן ראה בארוכה תו"ח חיי שרה קכז, ג ואילך. וראה לקו"ת ברכה צו, ג. אוה"ת נ"ך ע' יח.

מחותמלא כדה הם כ"ד ספרין דאורייתא: ראה ת"ז תי' כא (מו, ב). אוה"ת בראשית מח, א.

מטמבחי' המעיין בחי' חכים ולא בחכמה ידיעא: ראה אוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תתקצח.

נלויתן זה יצרת: תהלים קד, כו.

נאיצחק הוא לשון עתיד: ”כי היו"ד משמש על להבא" סה"מ תקס"ט ע' ב. ראה שיחת מוצאי ש"פ חיי שרה ה'תשל"ח סמ"א (בקונטרסים חורף ה'תשל"ח ע' 95).

נבכי שמש ומגן הוי' אלקים: תהלים פד, יב. ראה שער היחוה"א פ"ד ואילך.

נגכמ"ש במ"א ע"פ והבדילה הפרכת: לעיל יב, ג.

נדלהיות עובד אלקים דהיינו לעבוד ולתקן: באוה"ת בלק ע' א'כ מציין לכאן.

נהק"ך צירופי אלקים: ע"ח שערי הזיווגים שט"ו פ"ו. שער השמות שמ"ד פ"א.

נוברא אלקים לעשות . . לתקן: ראה פירש"י לב"ר פ' יא, ו.

נזההסתר הנמשך משם אלקים והוא ע"י בטול היש לאין: ראה לקמן נד, ב. לקו"ת אמור לז, א. פנחס עז, ג. שה"ש סז, ב. אוה"ת בא ע' רנה ובכ"מ.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org