מראי מקומות הערות וציונים, חיי שרה, דף י״ז

אוציצי' קטן הוא בחי' עבור של חיצוניות: ביאור הע"ח ראה בלקו"ש חל"ג ע' 96 הערה 16.

בויצא יצחק לשוח בשדה: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
בלקו"ת פ' ראה לב, ד מציין לד"ה זה בענין עיר ושדה.

גמ"ש בפע"ח דאיך אפשר: שער יז שער הנהגת הלימוד.
תניא פ"מ בהגה"ה [נו, א]. וראה לקמן סט, ב. לקו"ת ויקרא ה, ד.
בכמה מאמרי דא"ח מובא זה בשם ספר ע"ח. ראה ד"ה מזמור לתודה לאדה"א בסה"מ נ"ך ע' קלט. ובכ"מ.

דויצא יצחק לשוח בשדה: בראשית כד, סג.

הוברייתא פי' המשנה: בבוך 2061: ”וברייתא הוא פי' של המשנה".
בענין ברייתות ראה בארוכה באוה"ת פ' שמות ע' יב ואילך. לקו"ת שה"ש מד, ב ושם מציין לכאן.

ושהברייתא — דהנה התורה: בכת"י הנ"ל: וראי' לזה דהנה התורה.

זזה אומר אני מצאתי': ב"מ ב, א.

חוכמשל השפופרת . . האדם וחי: בבוך אדה"ז יבל אבי יושב ה, ב הקטע בשינוים: ”כמו שפופרת של קנה מה שמניחים בתוכו ראשון יוצא אחרון וכמו האדם שהוא סוף לכל הנבראים שהוא נברא בששת ימי בראשית ומ"מ הוא במעלה על כולם וכל הנבראים כולם הם לצורך האדם שמאכלו ומלבושים ושארי הדברים הכל הוא מחמת הטעם יתיר במעלה הנ"ל, וזהו ג"כ מה שכתוב בגמרא יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב כי עוה"ב הוא מחמת הצדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה והוא רק בחי' אחוריים כמ"ש וראית את אחורי כו' כי מה שמשיגים אלקות ויש לו תענוג בזה הוא בחי' אחוריים אבל (כו' הוא המעשה) בחי' פנים דהיינו מה שהוא לפני אחוריים לא יראו שא"א להשיג וכמ"ש כי לא יראני האדם וחי". עכ"ל שם.

טיפה שעה אחת: אבות ד, יז.
”ע' ד"ה ובבואה לפני המלך ס"ג ע"ש (ממורי נ"ע)" הג"ה בגיליון תו"א.

יצדיקים יושבים: ברכות יז, א.

יאוראית את אחורי: שמות לג, כג.

יבתכלת דומה לים: מנחות מג, ב. זח"א קכא, א.
בכת"י הנ"ל נוסף ”וים לרקיע ורקיע לכה"כ".

יגלמען ידעו דורותיכם: ויקרא כג, מג.

ידבכת"י ליתא הפסוק. ושם: ”וכן בסוכה למעלה מעשרים כו' לפי שהוא דומה לענני הכבוד".

טועד כ' אמה: סוכה ב, א.

טזסוכת גנב"ך ורקב"ש: סוכה ח, ב.

יזטעמי המצות לא נתגלו: ראה סנהדרין כא, ב.

יחר"ש דריש טעמי דקראי: יומא מב, ב. יבמות כג, א.

יטמשנה נק' עיר וברייתא בחי' שדה: ראה אוה"ת פ' שמות ע' טו: ”כמארז"ל בתמורה דט"ז ע"פ קרית ספר ביהושע סי' טו דהיינו הלכות התורה ע"ש בפרש"י בד"ה וילכדה כו'". ע' אוה"ת תולדות קמג, א ואילך.

כוברייתא בחי' שדה לשון בר חוץ לעיר: ראה מאו"א ב, נג בר הוא היסוד כשהוא בגלות לבר מאתרי' והמל' נק' אז ברייתא. וראה באוה"ת שמות ע' כ.

כאכי התנאים מבלי עולם שמורים מתוך המשנה: סוטה כב, א. בבוך אדה"ז יבל אבי יושב הנ"ל ובבוך 2217: כי התנאים שעוסקין במשנה מבלי עולם הן שמורים הלכה מתוך משנתן.

כבושח רום אנשים: ישעי' ב, יא.

כגע"פ תבנה ותכונן: לקו"ת חקת סו, א [בלקו"ת שם מציין לכאן]. ובאוה"ת חקת ע' תתפז ואילך.

כדבמחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי: איכה ג, ו. סנהדרין כד, א. ראה לקו"ת ויקרא ה, ד. וראה באוה"ת ואתחנן ע' עה שמציין לשל"ה שהקשה הלא התורה היא עינינו ואיך נ ק' מחשכים, ע"ש.
ראה גם לקו"ת שה"ש מב, ד. מאמרי אדה"ז — ענינים ע' ע. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תס. סה"מ מלוקט ח"ג ע' מה-ו. וש"נ.

כהלעת ערב יהי' אור: זכרי' יד, ז.

כוע"פ והמשכילים יזהירו: אגה"ק סי' כו.

כזאם אין יראה אין חכמה: אבות ג, יז.

כחוע' בזהר בראשית דכ"א סע"א: ”תנינא נהירו דאזיל לאתחשכא לעת פנות ערב רזא דצלותא דיצחק לאתקנא האי דרגא דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב אסתכלותא דערב חשוכן כלהו לגביה בהאי פנות ערב". ע"כ.

כטהאומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב. נסמן לעיל ז, א.

לישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

לאע"פ קול דודי: לקמן נא, ג.

לבוע"פ ששים המה מלכות: לקו"ת שה"ש מא, ב. ושם מציין לכאן.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org