א. כבוד קדושת הנשיאים האדמורי"ם זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - מייסדיא ומנהלי הישיבה תומכי תמימיםב ליובאוויטש - אדיר הי' חפצםורצונםג אשר תלמידי הישיבה יהיו נרות להאירד, שיהיו לא תלמידים סתם, לא תלמידים לומדים בלבד, לא תלמידים חסידים גרידא, אלא - נרות להאיר, וכלשונם המדוייק בזהה.
דיוק הלשון - נרות וגם להאיר - כי אפשר שיהי' הנר בשלימות: פתילה, שמן, ונמצאים בכלי מתאיםו, ובכל זה הנה העיקר - להאיר - יהי' חסר: הנר אינו דולק, אינו מאיר לא לעצמו ולא לזולתו.
ומוכרח הדבר שיהיו - נרות להאיר: למצוא בנפשו את הנר לכל חלקיו ולהדליקו. והתואר הלא הוא להאיר - לא אור או מאירז - זאת אומרת, אשר תכלית הנרות הוא להאיר דוקאח. ויש לומר שזה כולל עוד ענין, והוא: צריכים ומחוייבים להדליק גם את הנר של חברו, כלומר למצוא גם בחברו את השמן הפתילה והכלי שלו, ולהדליקו.
ב. כיון שזו היא כוונתם של מייסדי ומנהלי הישיבה, שמע מינה תרתי: ראשונה - שהם השקיעו כחותיהם הק' בזה. ושני' - שעל ידי זה הנה, בדרך ממילא, נתהוו אצלכם (גם אם מתחלה לא הי') היכולת והכחות להביא את כל זה בפועל.
אמנם הקב"ה אינו רוצה שיהי' על דרך נהמא דכסופאט, וכמו שסיפר רבינוי אשר רבינו הזקן, בנו אדמו"ר האמצעי ונכדו אדמו"ר הצמח צדק, השתדלו ביגיעה, אשר החסידים יהיו יראי שמים ע"י עבודה ולא יראי שמים בדרך ממילא - לכן מתהווים אצל כל אחד נסיונות וענינים המונעים אותו להביא הדבר לידי פועל. לפעמים נדמה לו שזו מניעה, ולפעמים מניעה ממשית היא. לאחד נדמה אשר עבודה כזו כבדההיא יותר מדאי, ולהשני נדמה שהוא כבר בבחינת נר להאיר, כי מתאים הוא כבר להכוונה, - הגם שבפועל עדיין רחוק הוא במאד מזה.
אבל כיון שרצון רבי וצדיק הוא, ואמרו רז"ליא צדיקים דומים לבוראם, הנה כשם שאצל הקב"ה הרי "חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח"יב, כמו"כ נשיא ורבי, שהוא הממוצע המחבר בני ישראל בכלל, ובפרט תלמידיו ומקושריו, עם הקב"היג, יש גם כן כאן הענין אשר לא ידח ממנו נדח. ויהי' איך שיהי' - מוכרח הדבר לבוא בפועל. וכפי שכ"ק אדמו"ר הזקן אומר בתניא ושו"ע הלכות ת"תיד "בגלגול זה או בגלגול אחר".
"בגלגול אחר" - אין הכוונה דוקא לאחר מאה ועשרים שנה, בצאת הנפש מן הגוף. זהו פירוש הפשוט. אבל "גלגול אחר" - כולל גם כן כשנעשה בו שינוי עיקרי בחיים חיותו בעלמא דיןטו.
ומאחר שיכולים לעשות ולתקן זאת שעה אחת קודם - למה ועל מה לדחות התיקון על לאחר זמן?! וידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחותיוטז: חסידים הם פקחים, אינם דוחים ליום המחרת מה שאפשר לעשות היום. "היום לעשותם"יז.
ג. בלילי חנוכה מדליקים נרות חנוכה, וענין זה (הדלקת נ"ח) הוא עיקר מצות חנוכהיח.
בין נשים ובין אנשים חייבים להדליקיט. נרות שבת ויו"ט נמסרו לנשיםכ, אבל נרות חנוכה הם בין לאנשים, אישכא - שדרכו לכבוש, ובין לנשיםכא, כלומר מי שנדמה לו שאין לו, או שבאמת אין לו התקיפותוכח ההתפשטות עד כדי לכבוש ולפעול על הזולת. אבל גם הוא יכול להאיר את הסביבה שלו, לכל הפחות.
זמן הדלקתם - "משתשקע החמה"כא, ויורד חושך בעולם, כשטמאו כל השמנים (אפילו אלו) שבהיכלכא. וגם לאחר חורבן ביהמ"ק.
זאת אומרת - נרות חנוכה הם להאיר חשכת הלעומת זה, חשכת הגלות.
"נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ"כא - בני ישראל בכלל ובני הישיבות בפרט, הנה גם עניניהם ה"חצונים" צריכים להיות מוארים באור תורה וכוונה האמיתית.
"נר חנוכה מצוה להניחה .. משמאל"כב - לא רק חלל הימני, אלא גם את חלל השמאלי שלו יאיר. ועוד יותר: יאיר גם את הזולת, אפילו מי שהוא באמת זולתכב - למצוא גם בו את הנר ולהדליקו.
"יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך"כא - בכל לילה ניתוסף נר מאיר - "נר מצוה ותורה אור"כב.
באיזה אופן ועל ידי מה בטוח הוא שיהי' כן - "שפיל לסיפי' דקרא"כג: "(נר מצוה ותורה אור) ודרך חיים תוכחת מוסר" - דרך חיים זוהי ההתקשרות להמאור שבתורה, פנימיות התורהכד, אשר בדורות האחרונים נתבארה בתורת החסידות - כמבואר בארוכה בקונטרס עץ החייםכב.
יעזור השי"ת אשר אתם, הנרות להאיר, תשלימו את הכוונה של מייסדי הישיבה ומנהלי הישיבה, ושיהי' בחסד וברחמים, ויקבלו נחת מכם, נחת חסידותי, בכל הפרטים.
ד. חנוכה היום. ומנהגכה ישראל תורה הואכו לחלק מעות חנוכהכז. אתן לכם מעות חנוכה מקופת כ"ק מו"ח אדמו"ר.וע"פ דברי רבינוכח הוא ע"ד מאמר רז"לכט "הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאינו נוגע הכמות, אפילו מטבע היותר קטנה, אפילו פרוטה, אבל מכיון שפרוטה זו היא מ"איש .. תם וישר ירא אלקים וסר מרע"ל - מתברך הנוטלה, ויהי' בהצלחה. וכשרבינו אומר בהצלחה - כוונתו לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות.
[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן בידו הקדושה מעות חנוכה - שקל כסףלא אחדלב - לכל אחד מן התלמידים שנכנסו].