271
ושוטרים תתן לך1, ומובא באוה"ת2 (שיצא לאור זה עתה3) מ"ש בפרדס4, שהספירות כולם נקראו שופטים מצד הבינה, ובפרט התפארת שנקרא שופט. והטעם, כי בינה גבורות נקרא (כידוע שבינה היא מקור הגבורות5), מפני שממנה נשפע הדין למטה (כי כל מקור ההשפעות נמשך מהבינה, וע"כ, בזמן שצריך להשפיע אור חדש, צ"ל דין אם העולם ראוי לזה), ולכן בהיותה מתפשטת כח הדין, כל הספירות כולם נקראים שופטים, ובהיות התגבורת הזה על הת"ת, אז נקרא שופט (עכ"ל). ובהמשך לזה מביא גם מ"ש במאו"א6, שופט מצד ת"ת, ושוטר מצד המלכות, כי היא המכה ורודה כו' (שזהו"ע פעולת המלכות בבי"ע). והיאיר נתיב הביא מהרע"מ7, כל ספירן אינון שופטים מסטרא דאימא עילאה, ואינון שוטרים מסטרא דמלכות.
לבאר הענין בעבודת האדם8, שענין השופטים (מצד בינה) הוא המשכת יראה עילאה בנפש, וענין השוטרים (מצד המלכות) הו"ע יראה תתאה. וזהו הטעם שיש צורך הן בענין השופטים והן בענין השוטרים, כי, יש כאלו שנמצאים במעמד ומצב שע"י ההתבוננות כו' יכולים להגיע ליראה עילאה, יראת הרוממות וכו', אבל יש כאלו שאין יד שכלם מגעת להתבונן באלקות כו', ולכן צריכים לעורר בעצמם יראה תתאה, ועכ"פ יראת העונש, שזהו ענינם של השוטרים שהם חובטים במקל ע"פ השופטים לכל מי שאינו שומע כו'9, שזהו שצריך להכות את נה"ב בשבט כו'10, ועד שיש כאלו שנמצאים במעמד ומצב שכדי להכותם צריך לכפתם תחילה (כלשון רש"י בפ'
272
דברים1 ששוטרים אלו הכופתין והמכין כו') כדי שלא יברחו2, כיון שרצונם להשאר מציאות לעצמם כו'3, והרי התורה מדברת גם במדרגות הכי שפלות כו'.
לקשר ענין זה עם העבודה דחודש אלול4, שענינו אני לדודי ודודי לי5, וכמשל6 המלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות, וממלא בקשותיהם כו', ולכן הרי זה הזמן שבו צריך להוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות ובכללות עבודת ה' כו'7.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור