154
ברא אלקים את השמים ואת הארץ1137, ואח"כ נאמר1138 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים, ואיתא בגמרא1139 בית שמאי אומרים שמים נבראו תחלה ואח"כ נבראת הארץ, שנאמר בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, ובית הלל אומרים ארץ נבראת תחלה ואח"כ שמים, שנאמר ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים.
זה יש להקדים תחלה משנת"ל1140 בענין השמחה דשמחת תורה, שאינה בקריאת התורה או בדיבור בדברי תורה, אלא בריקודים ברגליים גשמיים דוקא1141, משום שתכלית הכוונה היא לעשות לו ית' דירה בתחתונים1142, היינו בדברים גשמיים, ודוקא ע"י הריקודים הגשמיים ממשיכים עצמותו ית'. וכמו בענין המצוות, שדוקא ע"י המצוות שעושים בדברים גשמיים ממשיכים עצמותו ית', שמטעם זה פועלים מצוות אלו עילוי כביכול למעלה, כמובן גם ממ"ש בזהר1143 על הפסוק1144 ועשיתם אותם, אתם כתיב, מעלה אני עליכם כאילו עשיתוני, ורמ"ח פיקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא1145. וכן הוא גם בענין שמחת תורה, כי התורה היא בבחי' ממוצע בין אוא"ס והעולמות1146, שעל ידה נעשה המשכת אוא"ס בעולמות, וזהו ענין השמחה ע"י ריקוד ברגליים דוקא, כי המשכת הדירה בתחתונים ע"י התורה היא כאשר ממשיכים את עניני התורה בדברים גשמיים דוקא.
הענין, דהנה, מזה שאומרים שהתורה היא ממוצע בין אוא"ס לעולמות, מובן שיש בתורה ב' מדריגות, כמו כל
155
ממוצע שצריך להיות כלול (ולמעלה יותר כביכול) משני הדברים (העליון והתחתון) שהוא ממוצע ביניהם1147. והענין הוא1148, דהנה איתא בזהר1149 תלת קשרין מתקשרן דא בדא קוב"ה אורייתא וישראל, והיינו, שישראל מתקשרים באורייתא, ואורייתא מתקשרת עם הקב"ה [וע"י התורה מתקשרים גם ישראל עם הקב"ה1150, להיות במעמד ומצב דאתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום1151, ועד"ז לאידך גיסא, שע"י התורה מתקשר הקב"ה בישראל, כמאמר1152 קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, שע"י התורה ה"ה נמשך בישראל כפי שהם נשמות בגופים בעולם]. אך לכאורה צריך להבין1153 איך אפ"ל שאורייתא מתקשרא בקוב"ה, הרי התקשרות היא בשני דברים שהם נבדלים זה מזה, ואילו בנוגע לתורה איתא בזהר בכמה דוכתי1154 דאורייתא וקוב"ה כולא חד.
לכאורה י"ל18 שבענין זה יש הפרש בין פנימיות התורה לחיצוניות התורה. דהנה, פנימיות התורה נקראת עץ החיים, שכולו טוב, ולית תמן לא קושיא וכו'1155. משא"כ חיצוניות התורה (נגלה דתורה) היא בחי' עץ הדעת טוב ורע20, שענינה לברר מדברים בלתי רצויים שצריכים לשלול אותם ושוללים אותם וכו'. ועד"ז מבואר בכ"מ1156 שפנימיות התורה היא בחי' לחם מן השמים, משא"כ נגלה דתורה היא בחי' לחם מן הארץ. ומזה מובן, שבנגלה דתורה צריכה להיות התעסקות בדברים הנבדלים ונפרדים, ולכן מתאים על זה ענין ההתקשרות, שזהו שאמרו שאורייתא מתקשראה בקוב"ה, אבל עדיין אין זה באופן שאורייתא וקוב"ה כולא חד, שענין זה הוא בפנימיות התורה דוקא, שכולא חד ממש.
באמת אי אפשר לומר כן1157, כי גם על חיצוניות התורה אמרו אורייתא וקוב"ה כולא חד, שהרי מבואר בתניא1158 שהאדם העוסק
156
בתורה נעשה בבחי' יחוד ע"ד אורייתא וקוב"ה כולא חד, והכוונה היא גם על חיצוניות התורה1159. ויותר מובן כן מהמבואר בתניא1160 איך שע"י השגת התורה ה"ה מתייחד ותופס בבחי' עצמות א"ס דלית מחשבה תפיסא בי' כלל1161 כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה כו' דאורייתא וקוב"ה כולא חד, שמזה מובן שמ"ש בזהר אורייתא וקוב"ה כולא חד הוא גם בתורה כפי שבאה בבחי' חכמה והשגה, שזהו בד"כ בחי' חיצוניות התורה.
הענין הוא22, שגם כפי שהתורה ירדה למטה להיות בבחי' דבר הנבדל (באופן שמתאים לומר על זה לשון התקשרות) הרי היא כולא חד ממש, כי התורה כמו שהיא למעלה מעלה בעצמות א"ס הנה באופן כזה ירדה גם למטה מטה. והענין הוא, דהנה כתיב1162 ואהי' אצלו אמון גו', וחשיב בפסוק זה ה' ענינים בתורה1163. א', ואהי' אצלו אמון. ב', ואהי' שעשועים יום יום. ג', משחקת לפניו בכל עת. ד', משחקת בתבל ארצו. ה', ושעשועי את בני אדם. והיינו שמדבר כאן בה' מדריגות שהתורה נמשכה וירדה כו', החל מדרגת התורה כמו שהיא בשרשה ומקורה בבחי' הכתר, ואח"כ כמו שירדה בחו"ב, ואח"כ בז"א ובמלכות ובעולמות בי"ע, ועד שירדה למטה מטה ונתלבשה בדיו על הקלף וכו', שבכל דרגות אלו הרי היא כמו בשרשה ומקורה הראשון. ולכן, גם בהיותה למטה בבחי' דבר הנבדל הרי זה באופן דאורייתא וקוב"ה כולא חד.
מזה, דאדרבה, דוקא כפי שהתורה ירדה למטה בעוה"ז הגשמי, ונלמדת ע"י האדם באופן דכל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו1164, הנה דוקא שם אותי אתם לוקחים1165, כי נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים7, ולכן דוקא בלימוד התורה למטה נעשה המשכת עצמותו ית' ממש שלמעלה מכל המדריגות הנ"ל1166, למעלה ממלכות ולמעלה מז"א ולמעלה מחו"ב ולמעלה מכתר, וגם למעלה מפנימיות הכתר (עתיק). ולכן דוקא בתורה שבעוה"ז הוא אמיתית
157
הענין דאורייתא וקוב"ה כולא חד. וע"ד המבואר בענין ירידת הנשמה למטה, דלכאורה למה ירדה הנשמה למטה, הרי בהיותה למעלה היתה בבחי' התקשרות ודביקות וכו', ואילו למטה1167 יש צורך בעבודה והתבוננות וכו' בשביל להגיע לזה, וגם ההתבוננות היא רק באופן של משל וביאור וכו', וא"כ מובן שאין זה בעילוי כ"כ כמו בהיות הנשמה למעלה. ומבואר בזה1168 שדוקא ע"י ירידת הנשמה למטה נמשך בה שרשה ומקורה האמיתי בעצמות ומהות א"ס ב"ה. ועד"ז הוא בתורה כנ"ל.
יובן ענין שמים קדמו או ארץ קדמה, דמצד הגילויים, שמים קדמו לארץ, כפשטות הענין, אבל מצד העצם ותכלית הכוונה, ארץ קדמה לשמים1169, כי דוקא בארץ הלזו הגשמית יש המשכת העצמות, כנ"ל. ועוד זאת, שמעלת הארץ (מצד העצם) גופא תהי' גם בגילוי, אלא שזה יהי' לעת"ל, דעכשיו המלכות (ארץ) היא בחי' טפל, אבל לעת"ל יהי' אשת חיל עטרת בעלה1170. וזהו מה שהגילויים דלעת"ל (בכל הענינים דעולם שנה ונפש1171) תלויים במעשינו ועבודתנו דוקא1172, כי הגילויים דלעת"ל ענינם הוא גילוי מעלת המעשה כו'. ויה"ר שכל זה יהי' בקרוב ממש, ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור