188
– בעת ביקור האדמו"ר הרב ישכר דב רוקח מבעלזא שליט"א –
א. האדמו"ר מבעלזא שליט"א: ראיתי פתגם בהוספות לספר כתר שם טוב (שנדפס מחדש1213): "בשעת עס ווערט אַ קליין לעכעלע אין גוף ווערט אַ גרויסער לאָך אין דער נשמה"1214. ולכאורה הרי זה בסתירה למאמר1215 "תוקפא דגופא חולשא דנשמתא"?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: המאמר (ששולל) "תוקפא דגופא כו'" – קאי1216 על התוקף שמצד נפש הבהמית כו', אבל בודאי צריך לשמור על שלימות בריאות הגוף הגשמי, וכידוע מאמר הבעש"ט1217 על הפסוק1218 "כי תראה חמור שונאך וגו' עזוב תעזוב עמו", שיש לברר את הגוף ולזככו ולא לשברו כו'. וכרגיל למצוא כל דבר בנגלה דתורה1219 – מפורש הדבר בדברי הרמב"ם1220: "היות הגוף בריא ושלם מדרכי (עבודת) השם הוא".
ב. כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל ועורר אודות הדפסת כתבי קודש מאדמו"רי בעלזא, והאדמו"ר מבעלזא שליט"א השיב, שיש צוואה שלא ידפיסו את התורות כו', והוסיף שכיון שזוהי צוואה ללא טעם, אין מקום לשקו"ט ולומר שבטל הטעם כו'1221.
כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): אספר מאורע מילדותי1222 אודות ה"מלמד"1223 ששכר אאמו"ר ז"ל ללמוד עמי ועם ב' אחי, ששהה בביתינו יומם ולילה, בכדי שנוכל ללמוד עמו בכל זמן פנוי, שנכנסתי פעם לחדרו בתשעה באב, ומצאתיו יושב ולומד1224. וכששאלתיו – בדרך ארץ – היתכן1225?! השיב: כשאבוא לעולם האמת, הרי בין כה וכה
189
ילקו אותי... אשמח כשאדע שמלקים אותי בגלל שלמדתי בתשעה באב!...
כיון שהמצב עתה (לא כפי שהי' לפני חמישים שנה...) הוא שרבים צריכים לכך1226 – הרי זה ע"ד שמצינו בנוגע לעניני רפואה, שמתחשבים עם דעתו והרגשתו של החולה, גם בניגוד לדברי הרופא1227.
וכמו בנוגע לכתבי האריז"ל, שהרח"ו ז"ל צוה לגונזם, ואעפ"כ, נדפסו הכתבים1228.
וכידוע גם בנוגע לאביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, שלא רצה שידפיסו את כתביו, אא"כ בכתב רש"י כו', וכשהגיע כ"ק מו"ח אדמו"ר לאמריקא, ונוכח, שאם ידפיסו בכתב רש"י לא יעיינו בזה [בגלל שלא כולם יודעים לקרוא כתב רש"י, וגם אלו שיודעים, יאמרו שזה ספר ישן וכו'], הורה להדפיס את הכתבים ב"אותיות מרובעות"1229, ובלבד שילמדום.
האדמו"ר מבעלזא שליט"א הזכיר את המשל של רבינו הזקן1230 אודות האבן היקרה שבכתר המלך, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאכן זוהי הוראה בנוגע לצורך של התפשטות והפצת תורת החסידות.
ג. בנוגע לדברי האדמו"ר מבעלזא שליט"א שאפשר לפעול ע"י תפלה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
מלבד מה שאפשר לפעול ע"י תפלה – יש צורך גם בלימוד החסידות מצד ענין התורה (ומה גם שהחיוב דתפלה מקורו בתורה. וכמו ענין הצדקה, שמקורו בתורה).
ועוד זאת, שקשה מאד להשפיע על בחור – לא רק בחור רגיל, אלא אפילו בחור ירא-שמים וכו' – שיתפלל כמה שעות; יותר קל לפעול עליו שילמד חסידות במשך שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות.
190
כשהאדמו"ר מבעלזא שליט"א הזכיר אודות לימוד השל"ה הקדוש – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
את השל"ה – לא כולם לומדים, וגם אלו שלומדים – אין זה בתור סדר לימוד, כי אם בתור הוספה1231;
ואילו עתה, שיש התגברות הקליפה דלעו"ז בכללות העולם1232 – לא כמו בעבר, שבעיירה עצמה שררה רוח ואוירה של קדושה כו' – הנה כדי להתמודד עם זה, יש צורך להחדיר את הרעיונות שבתורת החסידות כבר בגיל הילדות, בהתחלת תקופת החינוך (בגיל שש1233), ובלאה"כ אי אפשר להיות יהודי כראוי.
[כ"ק אדמו"ר שליט"א נפרד מהאדמו"ר מבעלזא שליט"א בברכה לשמוע בשורות טובות, ויצא ללוותו עד פתח 770].
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור