הנה"ב ביתר שאת וביתר עז במס"נ ממש, ואז גדול ורב כחה עד שבתפלת י"ח היא הממשכת ומשפעת ביטול אא"ס ב"ה במלאכים עד שהם אומרים קדוש כשישראל אומרים למטה.
וזהו מארז"ל שמלאכים ממתינים לומר שירה עד שנש"י אומרים, וכמ"ש אכלתי יערי עם דבשי, דבשי הוא מתיקות הק"ש, וע"י ק"ש גם המלאכים שנמשלו לעצי יער גם הם נאכלים היינו שהם מתעלים ע"י, ואפי' אותן המלאכים שאומרים עדיין פעם הג' קדוש גם הם מתעלים ע"י נש"י. והנה כך הוא בענין המשכת אוא"ס ב"ה מלמעלה למטה שהוא ע"י ישראל בעסק התורה, שע"י התורה נש"י ממשיכים הארת א"ס הסוכ"ע, והמלאכים מקבלים מהם המשכת התורה הנמשכת בג"ע כמ"ש היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך, היושבת בגנים נשמות בג"ע, חברים מלאכים מקשיבים לקולך, וזהו ונתתי לך מהלכים ב' מיני הילוך מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט, בין העומדים כו' בפנימי' העומדים הם המלאכים, להיות השפעת בחי' הילוך בבחי' פנימי' המלאכים בין מלמטלמ"ע ובין מלמעלמ"ט.
והנה הכח הזה ניתן לישראל מהאבות, ולזה עשה אברהם סוכה למלאכים. והענין כי הנה אי' בזהר דאילן דאברהם הי' נסיון שהי' מנסה בזה לכל מי שבא אצלו, דאם האילן חופה ענפיו עליו ה"ז בא לחסות תחת צל כנפי השכינה, וכן המים לכל מי שבא לקבל טבילה הי' עולה כנגדו המים, ולכן כשראה ג' אנשים אמר להם בתחלה יוקח נא מעט מים והשענו תחת העץ, פי' שהמלאכים שרשם משם אד' ורצה להעלות אותם, לכן הודיע להם שם הוי', וזהו והשענו תחת העץ והשענו הוא מלשון בטחון כמ"ש ויהי הוי' למשען למו, וזהו פי' הזהר עץ דא קוב"ה קדוש בוא"ו, שכל ענין עבודת המלאכים הוא בהוא"ו, כי שרפים אומרים קדוש, קדוש וא"ו, ואפי' אופנים שאומרים ברוך שחפצים המשכת אלקות הוא ג"כ וא"ו אלא שהוא וא"ו דיחו"ת דבשכמל"ו. וזהו שהודיע להם והשענו תחת העץ שיבטחו בשם הוי', שהעלה אותם משרשם שם אד' לעבודת ש' הוי', וע"ד מ"ש שרפים עומדי' ממעל לו אך כל גילוי מלמעלה א"א לבוא בפנימי' כ"א שהוא בא בתחלה דרך מקיף, ואח"כ ע"י העבודה נמשך בפנימי' וכמשארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה, ק"ש הוא פנימי', ותפילין הם מקיפים, ופנימי' בלא מקיף א"א להיות, ולכן עשה להם סוכה היינו בחי' מקיף שהמשיך להם שם הוי' בבחי' מקיף.
אך זהו דוקא סוכה למלאכים שלא ניתן להם תורה, אבל כשניתן התורה לישראל הרי סוכה היא מצוה הגבה מאד נעלה מהסוכה שעשה אברהם למלאכים. והענין דהנה כתי' והי' כעץ שתול על פלגי מים ועל יובל ישלח שרשיו שיש בחי' עץ ששרשו הוא בבחי' יובל, והענין דהנה כתי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, וארז"ל מה שמו דההוא נהר יובל שמו, ובאדר"נ איתא חיים שמו, יובל הוא התקשרות אורייתא בקוב"ה, כי הסוכה של מלאכים יש בנש"י בלא"ה, היינו הכח שיש לנש"י להתקשר בתורה כמ"ש ישראל מתקשראן באורייתא, אבל הסוכה ומקיף של נש"י הוא מה שממשיכים התורה כמו שהוא מתקשרת בקוב"ה. וזהו מ"ש תחת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור