(ו) בחיי פ' ויצא דמ"א א' גבי היכל ה' המה. ונראה שהזכיר בשלישי לשון המה שהוא לשון קיום. וכן כי מעולם המה כו'. י"ל עוד בפי' מעולם עדמ"ש בזח"ג אמור צ"ט א' ע"פ בעבר הנהר ישבו אבותיכם ההוא נהר עולם אקרי והיינו בינה. והנה בענין ואתה מרום לעולם ה' במד"ר ר"פ קדושים. נתבאר במ"א שלהיות הקיום לעולם נמשך מבחי' רוממות דוקא שהוא בחי' עתיקא שנק' אמת אני הוי' לא שניתי אשר לא יכזבו מימיו. כמ"ש בלק"ת פ' אלה מסעי בד"ה הנה גבי המסעות פ"ד בענין אמת. ולכן ארז"ל כל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם. וזהו"ע ההוא נהר בינה עולם אקרי כי בבינה התגלות עתיק. ועד"ז י"ל ענין זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה. שהם שרשן ג"כ מבחי' ואתה מרום לעולם. משא"כ הדין הוא למטה בז"א. אבל בכתר נאמר לית שמאלה בהאי עתיקא. וע"ז נאמר כי עם ה' החסד דהיינו עם ה' ממש שם הוא רק כי חפץ חסד הוא:
ח טוב וישר ה'. בשערי תשובה להרר"י שער א' סעי' א' כי הוא ידע יצרם שנאמר טוב וישר ה' כו' תלים כ"ה ח' עיין מזה ברבות פ' מסעי דפירשו על ערי מקלט אם לרוצחנין עשה שביל ודרך שיברחו וינצלו כו' ושכמ"כ נהג עם אדה"ר שגרם מיתה לדורות ודנו כרוצח בשגגה ולכן הועיל לו גלות ויגרש את האדם ושעז"נ זכור רחמך ה' כו' ע"ש וע' מענין זכור כו' ברבות מראשית ר"פ כ"ב. והנה ברבות פ' מסעי שם העמיד להם איסטליות מכוונות כו' תכין לך הדרך כו'. ועד"ז ענין התשובה הודיע הדרך כו'. וע' מענין טוב וישר בזח"א ר"פ בראשית ובסה"מ סי' ו' ומזה יתן החוטא אל לבו כמו שערי מקלט זהו חיים להרוצח בשגגה וכשיוצא מהעיר מקלט מתחייב בנפשו כן החוטא הנה התשובה היא העיר מקלט שלו וכשיוצא ממנה מתחייב בנפשו כו'. עוד מענין טוב וישר פ"ב דמכות ד"י ע"ב טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך. אם לחטאים יורה ק"ו לצדיקים*:
ילקוט פ' מסעי דרנ"ו ע"ה סד"ה זאת הארץ לכך נאמר טוב וישר ה' אם לרוצחנים עשה שביל ודרך שיברחו וינצלו לצדיקים עאכ"ו הה"ד ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו:
ח"ב ביחזקאל רמז שנ"ח ע"פ הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לחכמה חוטא מה ענשו כו' עד שאלו להקב"ה חוטא מהו ענשו א"ל יעשה תשובה ויתכפר לו הה"ד טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך. והיינו כמבואר לעיל דבחי' טוב נמשך מע"ק שמזה הוא המשכת עולם שכולו טוב. ומשם נמשך הטוב בבחי' היום לעשותם שיהי' מועיל התשובה שזהו דוקא ע"י הארת אא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' ממכ"ע כמ"ש בלק"ת פ' פינחס בד"ה צו את בנ"י את קרבני לחמי פ"ב ובד"ה אני לדודי דרוש השני פ"ב. א"כ החכמה והנבואה שלא הזכירו התיקון ע"י תשובה זהו לפי שהם מבחי' ממכ"ע שבבחי' זו לא מהני ע"י תשובה כמש"ש המשל כמו שא"א לעשות מרגל ראש כך בבחי' ממכ"ע כל דבר על מקומו כו' ורק מבחי' סוכ"ע הכל יכול וכוללם יחד משם מועיל התשובה ועמ"ש במ"א בענין אומר על טמא טהור ומראה לו פנים כו' אך צ"ל הא דע"י התורה ג"כ לא נמצא תקון ע"י תשובה רק ע"י קרבן וזה לא מהני ג"כ רק לשוגג. הנה במ"א נתבאר דגם ע"י תורה ומצות העילוי בבחי' ממכ"ע ור"ל ז"א דאצילות שנק' אדם זאת התורה אדם. רק שהוא בחי' ממכ"ע דאצילות. וע"י התשובה מגיע לבחי' סוכ"ע עת"י. אך ברוב דרושים נת' דההמשכה שע"י תומ"צ ג"כ מבחי' סוכ"ע. ואעפ"כ ע"י תורה לא נמצא תקון התשובה. כי אורייתא מחו"ב נפקת ומלבישים חו"ג דא"א. והתשובה נמשך מג"ר דא"א ששם מאיר בחי' ע"ק בחי' אור א"ס. ושם דוקא הוא בחי' עולם שכולו טוב. וע' כה"ג בד"ה תקעו בחדש שופר דרוש הראשון פ"ב ובד"ה עבדים היינו שמחו"ג דא"א נק' אדם דעשי' סדר ההשתלשלות ולכן מתלבש ממש בחו"ב משא"כ ג"ר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור