צב

וע' עוד בלק"ת בשה"ש בד"ה קול דודי בענין מדלק על ההרים איך שהוא ענין א' עם ופסח ד' על הפתח והבן) בגין דכל יומוי דדוד הוה משתדל לסלקא דרגא ולאתעטרא לעילא ולאתקשרא תמן בקשורא שלים כדקא יאות. ופי' בזח"מ לאתעטרא לעילא שע"י העליה שם היא מתייחדת עם הת"ת והתפארת הוא מעוטר בתפלין דהיינו העטרה שמעטרת לו אמו (עמ"ש ע"פ את שבתותי תשמרו שאינו בלק"ת) ובעלייתה שם עולה עמו ומתעטרת בסוד אותם העטרות תרין עטרין דירית מאו"א עכ"ל וע' בזהר וארא דכ"ח סע"ב ע"פ ארוממך אלקי המלך. ולכן אתי שפיר שבקשה זו אנו מבקשים שיומשך במהירות. וע' זהר תצא דרע"ח ע"א ע"פ ביומו תתן שכרו:

(ד) זח"ב ויקהל דר"ב סע"ב מענין אליך ה' נפשי אשא כו' שית פקודין י"ל זהו להמשיך הוא"ו בבחי' מל' כנ"ל סעי' ב' וע' עוד מענין בחי' נפש בזח"ג פ' פינחס דרמ"ב סע"ב וע' בפ' מצורע דנ"ה ע"א ע"פ והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים וע"פ אשר לא נשא לשוא נפשו. ועמ"ש מזה בלק"ת פ' שלח בד"ה אני הוי' אלקיכם דרוש השני פ"ג. וע' מענין נפ"א בסדור בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו גבי ובו תדבקון. ובלק"ת סד"ה כי תצא. דרוש השני. סד"ה ביאור כי תצא. איך נפ"א הוא ענין אחד עם נעילה דיוהכ"פ ועמ"ש מענין נעילה דיהוכ"פ סד"ה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ססעי' וא"ו גבי והיינו בחי' נעילה שאז הוא העליה הגדולה והוא בחי' התגלות זו דשופר גדול וכן בזהר ויגש דר"י ע"א הנזכר לעיל סעי' א' מבואר שעל חיבור זה דבחי' וא"ו בבחי' קל החסר עכשיו וא"ו ע"ז נאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. ור"ל שתקיעה זו בשופר גדול זהו ודאי קול מלא ואו. ובזח"מ שם פירש כי שופר גדול זהו הבינה וממנה יומשך הוא"ו ת"ת כו'. א"כ לפ"ז נלמוד כמ"כ לענין נפילת אפים בבחי' קל חסר וא"ו דיכוין ליביה ורעותי' לגבי לממסר ליה נפשיה ברעותא שלים בזהר ויקהל דר"ב סע"ב ומעין תפלת נעילה עי"ז ממשיך הוא"ו לבחי' מל' בחי' אילנא דחיי. וע' בת"א פ' ויקהל ד"ה קחו מאתכם תרומה שא"א להתהוות מיש יש כ"א ע"י שיהי' בבחי' אין תחלה ונפשי כעפר כו'. כן ע"י נפ"א ביטול ממש עי"ז נבנית המל' להיות והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים ע' בהר ויקרא דכ"ד סע"ב וכן בתפלת נעילה נמשך החתימה שהוא ענין וחתמנו בספר החיים כו':

ו זכור רחמיך ה'. חגיגה פ"ב י"ב א'. בעשרה דברים נברא העולם כו' עד בחסד וברחמים שנאמר זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה. והנה בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד ואח"כ שתף עמו מדה"ר א"כ צ"ל מ"ש בחסד וברחמים היינו ששתף עמו מדת החסד והרחמים וכמ"ש במדרש ע"פ ביום עשות ה' אלקים כו':

(ב) רבות בראשית ר"פ כ"ב והאדם ידע כו' זכור רחמיך כו' כי מעולם המה שבהם נהגת עם אדה"ר כו' שנתת לו יום א' משלך כו' וענין והאדם ידע הוא יחוד עליון ועז"נ ואיש אשר יקח אחותו חסד הוא. רבות פ' מסעי רפ"ד ד' ג"כ כנ"ל. ברבות בראשית באריכות יותר. וע' מזה בבחיי ס"פ מסעי גבי ערי מקלט:

(ג) זח"א (בז"ג) עמוד חמשים ת"ח הני תרין קיימין כו' ואקרין חסדי דוד כו' זכור רחמיך ה' וחסדיך. ואע"ג דאוקימא דאינון לעילא. כי מעולם המה לתתא:

(ד) בראשית דל"ז ע"א ר' חייא אמר מעולם ממש הוו ומעולם דלתתא נטל לון קב"ה כד"א זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה ויש לפרש עדמ"ש ברבות פ' וירא פמ"ט אם עולם אתה מבקש אין דין ואם דין אתה מבקש אין עולם כו'. אם לית אתה מוותר ציבחר לית עלמא קאים כו':

(ה) פ' שמיני ל"ח א' שקיום העולם ע"י אברהם ויעקב שהם חסד ורחמים וזהו בהבראם אותיות באברהם כו' וזהו זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה. ילקוט ח"א ע' ב'. ח"ב צ"ט ב' ק"י ב' קל"ג א':

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org