תורה שלמעלה מעמל שיחה. שע"מ נק' שיחה כי הוא שח ויהי ע"ד שיחת חולין של ת"ח שהחולין נעשו עטה"ק והם שי"ב שעם היותן ששת ימי החול הם נק' ימי בראשית דהוא חכמה. אבל עשה"ד נמשכו מבחי' אנכי שהוא כתר כו'. ע' עוד מענין ג' דברים הנ"ל בד"ה בחדש השלישי. ובד"ה את שבתותי תשמרו בלק"ת פ' בהר. ג' דברים הנ"ל נגד ג' בריתות שנכרתו על התורה:
(ו) עמ"ש בד"ה והי' עקב תשמעון ושמרתם ועשיתם מענין ג' בחי' מחדומ"ע שהם תשמעון ושמרתם ועשיתם. ועי"ז נמשך כמ"כ מלמעלה ג' בחי' ושמר ה' לך כו'. ושם מענין בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כו'. ואפ"ל ע"י מחדומ"ע של האדם שהם בי"ע ממשיכים כמ"כ מלמעלה מחדומ"ע של הקב"ה שהם א"ק אדם דבריאה מחשבה. ע"י וא"א אדם דיצירה. אצילות אדם דעשי':
(ז) בביאור ע"פ את שבתותי תשמרו נת' ענין גמ"ח כי בכלי החסד יש פנימית וחיצוניות. הפנימי' זהו אהבה. והחיצוניות זהו חסד. וצ"ל גם חיצוניות הכלי. וגם כי החיצוניות נמשך ממקום עליון יותר כמ"ש בד"ה שיניך כעדר הרחלים. ובביאור ע"פ כי תצא בענין אליהו שהוא שליח. ונקרא מלאך הברית כו'. ובביאור הזהר ע"פ וה' פקד את שרה כו' שלכן נה"י נמשכו מהכתר כו'. ובשרשו זהו ענין גלגתא מוחא. וגם הכלים שרשן מהרשימו והאור שרשו מהקו ועיין בסידור שער השבת סד"ה וכד אנת כו' אשתארו כגופא כו'. ועמ"ש בד"ה לרוקע הארץ על המים בענין כי חסד חפצתי ולא זבח כו':
(ח) ברבות פ' ויצא ר"פ ע"ג פי' פדה בשלום נפשי על רחל שפדאה מלבן שלא יעכבנה אצלו לפי שלא ילדה. ובמדרש תלים ע"פ פדה בשלום נפשי כ' וז"ל דבר אחר על רחל נאמר הפסוק הזה פדה בשלוםנפשי מקרב לי שלא תקרב עצתו של עשו ברחל למה שכך היו התנאים שיעקב נוטל את לאה ועשו לרחל. ומי גרם ליעקב להנצל מידו כי ברבים היו עמדי לפיכך פדה בשלום נפשי. כי ברבים היו עמדי אלו סנהדרין שהיו עמדי עכ"ל. לפ"ז אפשר לומר ברבים מה שבתוך הסנהדרין והיינו ע"ד וה' הוא ובית דינו. והיינו כי רחל היא השכינה כרחל לפני גוזזיה נאלמה. כמ"ש בלק"ת בד"ה אלה מסעי. ובמד"ר פ' ויצא שם. כי ברבים היו עמדי בהרבה תפלות נפקדה רחל כו' ע"ש. והיינו כי יעקב הוא ת"ת קו האמצעי כלול מחו"ג וע"כ נק' ברבים היו עמדי ואין רבים פחות משלשה. עי' בדרוש ענין ברכת הזימון שכשהן שלשה אומרים נברך שעושין בריכה. והיא בינה מקור הג' קוין חג"ת. או כתר. דג"ר כח"ב חשובות כאחד. והם מקור מעיין ובריכה יעו"ש. וזהו כי ברבים בתוספת בי"ת הבחי' הנמשך לרבים שהו"ע בריכה העליונה הנ"ל הוא הנק' ברבים ועד"ז אכל בי' עשרה שכינתא שריא היא הנק' ברבים כנ"ל ס"א. ובחי' ברבים היו עמדי כי יעקב שהוא ת"ת נכללו בו חו"ג והוא בריח התיכון העולה עד הכתר לכן בחי' ברבים היו עמדי. והנה רחל נק' נפשי ע"ד שיש עש"ן עולם שנה נפש. פי' נפש הוא מחיה עולם שנה. וכשמוסתר החיות בעולם שנה לכן היא בבחי' כלתה נפשי ליכלל במקורה ע"ד והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים ע' זהר ויקרא דכ"ד סע"ב דהיינו התקשרותה בת"ת ובבינה וע' בפרדס ערך צרור החיים. והנה המל' רגליה יורדות כו' ע"כ צריכה שמירה מעשו ע"ד כי בשזה מצאה כמ"ש בזהר ר"פ חיי דקכ"ב סע"א ועז"נ פדה בשלום נפשי:
(ט) ענין פדה עיין באג"ה ע"פ מארז"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה. שם ביאר מענין פדה בשלום נפשי ע"י הצדקה. ועמ"ש מענין והחמישית לפרעה ע"י הצדקה נמשך בחי' והחמישית בחי' דלית שמאלה בהאי עתיקא כו'. ומ"ש ע"פ ציון
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור