במשפט תפדה ושביה בצדקה שה"ע תורה וגמ"ח. כי ע"י התורה נמשך המשפט להיות בנין ירושלים. וחורבן צור שהם בחי' אמלאה החרבה. וע' מענין פדיון באוה"מ ר"פ וארא שהם ג' שמות. וי"ל שהם נמשכים ע"י תורה ועבודה וגמ"ח. ועמ"ש בד"ה ששה ימים תאכל מצות בענין שארז"ל ע"פ אשר פדית לך ממצרים גוי ואלהיו בש"ב סי' ז' כ"ג כאלו עצמך פדית וכ"ה ברבות בא פט"ו דק"ל ע"ד כביכול אני נפדיתי עמכם כו' שיצתה השכינה מירידתה בק"נ בחי' רגליה יורדות וזהו ענין חמץ כמ"ש בסדור בד"ה מזמור לתודה גבי הריעו לה' כל הארץ כו'. ועמש"ש בד"ה ששת ימים תאכל מצות פי' וענין מלאכת אוכל נפש שמותר ביו"ט ואסור בשבת כי ל"ט מלאכות הזורע והחורש כו' הוא שייך בבי"ע בעבודת הבירורים שהמל' מפרנסת בי"ע ויש בהם ג' בחי' דרך כלל מזון לבוש דירה כמ"ש במ"א. ומלאכות אלו אסורים ביו"ט אך מלאכת אוכל נפש הוא פרנסת המל' עצמה הנק' נפש שצריך לימשך לה מזון ומחיה וזה מותר ביו"ט שנמשך לה ממוחין דאימא והגם ששייך בזה ג"כ בירור אך יש בחי' בירור שמותר ביו"ט. אבל בשבת שמקבלת ממוחין דאבא והוא בחי' שלמעלה מהשתלשלות אסור כל מלאכה כו'. עכ"פ למדנו מזה דנפש הוא מל' ומזה יובן ענין פדה בשלום נפשי כו':
ברכות פ"ט נ"ה ב'. ירושלמי סוטה פ"א. רבות רל"ב ג' רצ"ד ב'. ילקוט ח"א ל"ז ד' רצ"ד ד'. ח"ב י"ז א' כ"ג א' קנ"ג א' של"ה רנא א'. תד"א ת"א פ"ו. י"ח כשפים ס"ו:
(י) ורש"י פי' כי ברבים היו עמדי כי זאת עשה לי בשביל הרבים שהיו בעזרתי להתפלל עלי שנאמר וכל ישראל ויהודה אוהבים את דוד עכ"ל. ואפ"ל ע"ד מ"ש פ"ק דתענית ד"ט סע"א שאני משה כיון דלרבים בעי ליה כרבים דמי עכ"ל. וס"א כיון דאלים זכותיה. וה"נ דוד שהיה נלחם עבור הרבים וכל ישראל היו תלוים בו לכן כרבים דמי וזהו כי ברבים היו עמדי הכח של הרבים הי' עמדי וכמש"ל סעי' א' שלכן הכח שבצבור שיהי' בכל קראנו אליו כמו בעשי"ת נמשך לדוד גם ביחיד ע"י כי ברבים היו עמדי:
בי"ח כשפים סי' ס"ו בשם ילקוט תלים כי ברבים היו עמדי אלו המלאכים המסורין לו כו' והוא במד"ר פ' ראה דף רצ"ד ב' ומי הם אלו המלאכים שהם משמרין את האדם. ואפ"ל ע"פ מ"ש בזהר ר"פ וישלח בפי' כי מלאכיו יצוה לך לשמרך שהן היצ"ט והיצה"ר. ואיך היצה"ר יהי' שומר. י"ל דהנה קודם חטא עה"ד הי' הקליפה שומר לפרי כמ"ש בשל"ה בהקדמה די"ז ע"ב בפי' השומר אחי אנכי וכמ"ש מזה בענין ומעטרא לי' כסאסאה לשבולתא בד"ה ויקח המן את הלבוש. אלא שאח"כ נעשה הקליפה מתנגד לנגד הקדושה. אך כשמגבי יצה"ט על יצה"ר וממתיק הקבורות חוזר ונעשה שומר וזהו כי מלאכיו יצוה לך לשמרך כו'. וזהו כי ברבים היו עמדי פ' כי רה"י הוא עולם האצילות ורשות הרבים טורי דפרודא. אך כשמברר היצה"ר מתגלה בו שרשו מעולם התהו שנק' מקור רה"ר הנ"ל אך שם רבים ריבוי האור כענין רבות עשית וזהו ברבים מקור בחי' רבים. ועמ"ש בענין ורב להושיע כל רב מבבל. ובענין ורב שלום בד"ה וכל בניך שמבחי' ורב יהי' שלום. ועמ"ש בענין צדקת פרזונו בישראל המשכת אורות דתהו בתיקון כו':
והנה ענין פדה בשלום יש לבאר עדמ"ש בד"ה קומה ה' למנוחתיך. בענין שלמה שמו ושלום יהי' בימיו שהשלום ע"י תוספת וריבוי האור שנמשך בבהמ"ק ע"י ג' בחי' כהנים לויים וישראלים ג' קוין כו' ועי"ז נמשך השלום בפשמ"ע באצילות עד גם בפשמ"ט שאפילו הקליפות היו נכנעין ובטלין ולפי שדוד הכין כל הצורך לבהמ"ק ע"כ אמר פדה בשלום נפשי כו'. והנה ארז"ל דד' אמות של הלכה יש בהם הארה מבחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור