הוא חסד וצדקה אשר עשה אלקים לנו כו' כי מצד עצמו ית' הוא רם ונשא מרצון זה כמ"ש אם צדקת מה תתן לו כו' ע"ש. ואפ"ל פי' יגדיל תורה היינו שע"י אור זרוע הנ"ל שהיא ירידת התורה למטה עי"ז תהי' הצמיחה שיגדיל תורה וכמ"ש אדמו"ר נ"ע בת"א פ' יתרו בד"ה זכור את יום השבת לקדשו בפי' חכמות בחוץ תרונה חכמות היינו חכמה עילאה וחכ' תתאה שע"י שנתלבשו בחוץ מה שנמשך התורה למטה עי"ז יהיה בהם עלייה יתירה והוא התגלות אוא"ס בחכמה ע"י אשר קדשנו במצותיו כו' וזהו תרונה כו' ע"ש. ועוי"ל יגדיל תורה הגדלה ממש. והוא דבמקום א' משמע בגמ' פ"ב דעירובין שהתורה היא בבחי' מדה כמש"ש דכ"א א' ע"פ ארוכה מארץ מדה כו' וכמ"ש אדמו"ר נ"ע בד"ה ויהי בשלח פרעה ע"ש. אמנם ברבות בראשית ר"פ יו"ד איתא שהתורה אין לה מדה כו' וכ' ביפ"ת שהמאמר הזה פליג על הש"ס דעירובין. אכן י"ל דלא פליגי. דהנה כתיב עוטה אור כשלמה והיא התורה שבה נברא העולם. ופי' אדמו"ר נ"ע בד"ה ועשו להם ציצית שמצד חיצוני' התורה שהיא נה"י דאבא נובלות חכמה שלמעלה יש לה שיעור ומדה. אבל מצד פנימית התורה אין לה שיעור ומדה כי פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק כו' ע"ש. וזהו"ע יגדיל תורה שדוקא ע"י שנמשכה התורה למטה עי"ז יהי' ההגדלה בהתורה והוא שיאיר בה פנימיות עתיק ותהי' בבחי' אין סוף. וזהו ענין עוסק בתורה לשמה לשם התורה עצמה כו'. וזהו ענין טל תורה כו'. ועמ"ש בד"ה שיר השירים בפי' הקב"ה יושב ועוסק בתורה ובד"ה חמשה קנינים קנה הקב"ה בפי' דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה כו'. וזהו אור זרוע לצדיק הוא הקב"ה ועי"ז ולישרי לב שהם המקיימים את התורה שמחה וכמ"ש אור צדיקים ישמח ע"י שיהי' להם גילוי האור הגדול ההוא שבבחי' אין סוף ממש. עוד יש לפרש יגדיל תורה כי המצות דעכשיו להמשיך שיהי' בבי"ע גילוי אור שבאצילות וזהו רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא ז"א אכן לע"ל יהי' המצות להמשיך גילוי אור א"ס באצילות המאיר בעשי' וכענין מצות הוי' ומצותי כו'. כמ"ש בד"ה ועשו להם ציצית הנ"ל. ויש לעיין רבות וארא קכ"ו ב' ע"פ ה' חפץ למען צדקו. אמור ר"א ד'. נשא ר"ס ד'. רס"ג ב'. רס"ט א'. ובשל"ה דרפ"ז ב' ת"ט ב'. ח"ב ל"ה ב' ס"ז א' ע"ד ב' ג' צ"ט ג'. ח"ג מ"ה ב':
(ו) זח"א דף ל"א פי' אור זרוע לצדיק דקאי על אור שנברא ביום ראשון שגנזו הקב"ה לצדיקים וכמש"ל סעי' ד' בשם המדרש וכ"ה עוד שם דף מ"ה. ח"ב פ' יתרו דע"ח ב'. תרומה קס"ו סע"ב ודקס"ז סע"א האריך בפי' אור זרוע איך שהוא זרוע בג"ע ואיך שהוא כמו ענין טיפת זרע הנמשך מן המוח וזהו ענין אור מים רקיע כו'. וביאר זה בפרד"ס שער מהות והנהגה פכ"ו. ועיין מענין אור מים רקיע בסדור ע"פ הללו אל בקדשו:
(ז) ר"פ פקודי דף ר"כ ע"ב ושם פי' הרמ"ז וז"ל שבזמן העוה"ז השפע הבא מלמעלה מתלבש בבחי' שונות כמבואר ביחוד שדי (בשער היחודים פרק ח' יחוד ה' ובע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ה') דהיינו אור מים רקיע. אבל בעוה"ב יהי' אור גמור בלי התלבשות וזהו אור זרוע בלי שום התעבות עכ"ל. ונראה יותר דהפי' כך דעכשיו האור זרוע לצדיק וכנ"ל בשם המדרש ס"פ שלח. דהיינו אור התורה שנמשך ונזרע למטה. וזריעה זו היינו ע"י אור מים רקיע שנתלבש האור מתחלה בבחי' מים כמשל הטפה. וזהו ביום חתונתו זו מ"ת כו'. ואח"כ נעשה בחי' רקיע וה"ע תושבע"פ. שהוא כמו מטפת האב נעשה ולד בבטן האם כמ,ש בד"ה ביום השמע"צ. וכ"ז בשביל הצמיחה שיהי' מזה לע"ל שיהי' גילוי בחי' האור בלי שום לבוש ולא האור הנזרע לבד כ"א שיתרבה ויתארך ביתר שאת ויתר עז והיינו כי עכשיו שורש ומקור האור רק מחיצוניות עתיק ולע"ל יהי' גילוי פנימית עתיק כו'. אמור דצ"ג. עמה"מ שער ששי פס"ח דל"ח
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור