ביצחק כתי' ויעקוד אותו ממעל לעצים למעלה מב' העצים עה"ח ועה"ד ע"י המס"נ שלו ובחי' שלמעלה מעה"ח זהו הנק' אין כמ"ש בזהר שלח שם דקנ"ט ע"ב בפירוש היש בה עץ אם אין, וכמ"כ בחי' ועל יובל ישלח שרשיו, ולכן ע"י בירור עה"ד טו"ר מוסיף אור בעה"ח מבחי' אין ע"ד והחכמה מאין תמצא, וזהו אהללה, ל' בהילו נרי, את הוי', וכענין ותהלתי אחטם לך, וע' עוד בסמוך טעם שהאורות נקראים חיים עכ"ה) ומ"ש בחיי לשון רבים לפי שמכל הע"ס דז"א מקבלת המל' הארה וחיים. היינו ממל' שבחכמה דז"א נעשה חכמה שבמל' וכן ממל' שבחסד דז"א נעשה חסד שבמל' כו' (נ"ב ועיין בזה בבה"ז פ' בלק על המאמר דקצ"א א' שחורה אני ונאוה גבי וכדין מגו קלין כו' נפק דודה כו' ע"ש עכ"ה) ולבעבור זה נקראו האורות חי' כי האורות הן כח מתפשט בלי גבול מא"ס ב"ה להחיות כל העולמות כו', ואפ"ל לכן ארז"ל במד"ר פ' בראשית ר"פ י"ז השרוי בלא אשה כו' בלא חיים שנאמר ראה חיים עם אשה אשר אהבת, והיינו כי אשה היא מ' והיא הגורמת להמשיך בז"א מבחי' חיים עליונים ממקור החיים ע"כ השרוי בלא אשה כו' בלא חיים ועיין מ"ש מענין ראה חיים עם אשה בלק"ת ס"פ פנחס בד"ה קדש ישראל דקאי על תושבע"פ ועמ"ש ע"פ המד"ר בקהלת דצ"א שם הביא הפסוק וצדיק באמונתו יחיה אפילו צדיקו של עולם באמונתו הוא חיה יעו"ש ומזה יובן בתוספות ביאור ענין ראה חיים עם אשה, ומכ"ז יובן ענין אהללה ה' בחיי. אזמרה לאלקי בעודי היינו הכלים שבמ' כי גם הכלים איהו וגרמוהי חד רק מחמת כי הכלים מגבילים ומצמצמים את האור לכן הם נקראים בשם אלקים, (נ"ב נמצא יש כאן ב' העלאות, העלאת מ"ן של האורות הנק' אהללה ה' בחיי והעלאת מ"ן של הכלים הנק' אזמרה, וזהו כענין מזמור שיר, שיש שירה בכלי ושירה בפה כמ"ש מזה בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית, דרוש הראשון, וה"ע שיר המלאכים ושיר הנשמות, והוא ג"כ כענין רעש דאופנים וקדוש דשרפים, גם כענין בק בחי' כלה שבה"ש, בד"ה שיר השירים, וכך האורות דמ' זהו כענין לה עילאה והכלים שבמ' זהו כענין כלה תתאה, ועמ"ש בד"ה בכ"ה בכסלו בענין למס"נ באחד ובענין ובכל נפשך הנמשך מבחי' בשמכל"ו כך עד"ז ההפרש בין אהללה ה' ובין אזמרה לאלקי, אך לכאורה י"ל דהנה בבה"ז פ' בשלח על המאמר דמ"ח ע"ב בענין משריין ורתיכין הקשה בענין השיר דמ' למען יזמרך כבוד, אלקים אל דמי לך, הלא המ' היא אלהות ממש וא"כ איךשייך בזה השיר והרצוא כו' שזה אינו שייך רק בנפרדים כמו מלאכים ונשמות, ותירץ דזה שייך רק בכלים שמל', שמצד הכלים שפיר שייך השיר והתשוקה כו' להיות גלוי האור העליון, וכמו עד"מ באדם ענין נפשי אויתיך עד"מ כשהוא חלוש ומעונה ומיצר משתוקק שתשוב נפשו אליו כו'. והנה כאן מבואר שגם בהאורות דמל' שיך אהללה, וזה קשה, ויש ליישב דהא גם בכלה עילאה שייך העלאת מ"ן, היינו בינה דאצילות, וצ"ל משום בינה נק' בריאה שבאצי' לכן שייך תשוקה כו' והיינו כענין כי אל דיעות שמלמטלמ"ע נראה למטה היש ולמעלה אין, ומלמעלמ"ט הוא להיפוך ע"כ שייך תשוקה, גם כמו תשוקה האור ליכלל בהמאור כמו שהי' כלול שם טרם ירידתו, ועמ"ש בענין התכללות זו בדרוש המילויים כו'. ועמ"ש בד"ה כי ביום הזה יכפר, דרוש הראשון בענין הלא דברי כאש כו', והנה באדם יש ג"כ ב' בחי' העלאת מ"ן באורות ובכלים, העלאות האור שיהא הנשמה זהו רצוא והעלאת הכלים בחי' שוב, וכענין קבלת עומ"ש וקבלת עול מצות, ועמ"ש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור