ליל ד' דחה"ס, ב' דחוה"מ, שמב"ה תשי״ט

תוכן ענינים

• שמחת בית השואבה הי' בעיקר בבית המקדש, אבל זה נמשך לכל מקום ולכל זמן. (ס"א)
• לכל אחד מהג' אבות יש פסוק מיוחד, ולשאר הצדיקים יש פסוק אחד (לכולם) "ונחך הוי' תמיד והשביע בצחצחות נפשך" והביאור בזה. (ס"ב)
• ב' דעות בטעם השמחה, ולהדיעה שזה מצד שמחת לולב מובן הקשר (בעיקר) לתלמידי הישיבות שעיקר עסקם בתורה - לולב. (ס"ח)
• ב' אופנים בגדר השמחה, ושיטת הרמב"ם בזה וביאורה, והעילוי שנפעל בזמן הגלות "קלקלתנו זוהי תקנתנו". (ס"ט)
• ע"ד כינוס צא"ח. (סט"ו)
• לימוד בשיעור היומי בחומש, עה"פ (לג, כב) "ולדן אמר וגו', ולנפתלי אמר וגו', ים ודרום ירשה". (סט"ז)
• ההוראה מכל הנ"ל: להוסיף בהפצת המעיינות. (סי"ז)