ליל ד' דחה"ס, ב' דחוה"מ, אחרי מעריב - שמב"ה תשמ״ו

תוכן ענינים

1. ביום רביעי דסוכות ישנם רוב ימי הסוכות, "רובו ככולו", וכן בנוגע לשמחת ביה"ש דליל ד' דסוכות - שכוולת את שמחת ביה"ש דכל הלילות דסוכות
2. יום רביעי דסוכות הוא ח"י תשרי - המשכת חיות בכל עניני חודש תשרי, ובמיוחד - בנוגע לשמחת ביה"ש
3. בשמחת ביה"ש מודגשת המשכת בחי' הכי נעלית שלמעלה מתפיסא באופן של ריבוי עד למטה מטה: (א) המשכה "ממעייני הישועה" באופן של שאיבה, ריבוי. (ב) שמחת ביה"ש - רגש בלתי-מוגבל החודר בכל אברי הגוף עד לריקוד ברגלים. (ג) "משם שואבין רוח הקודש" - בחי' הכי נעלית ברוה"ק, באופן של שאיבה, גם לאלו שלולי זאת לא היו שייכים לרוה"ק כלל
4. נקודה הנ"ל - בענינים של האושפיזין: הנקודה המשותפת - "רחובות הנהר" דבינה, שבה מודגשים ב' הקצוות הנ"ל - ענין הכי נעלה שלמעלה מתפיסא שנמשך באופן של ריבוי עד למטה מטה. ובפרטיות: משה רבינו - בחי' החכמה, שעל ידו נמשכת בחי' זו אצל בנ"י. ואדמו"ר האמצעי - המשכת יחו"ע בדיבורם של שני אברכים
5. שמחת ביה"ש בזמן הגלות - מעין ודוגמת והכנה לגילוי ד"כולם ידעו אותי" לעתיד לבוא. והקשר ל"אושפיזין": אדמו"ר האמצעי - מאמרו הידוע אודות מעלת המצוות דלעת"ל, "כמצות רצונך", ומשה רבינו - שרצה להכנס לארץ "כדי שיתקיימו על ידי", קיום נצחי במצוות, "כמצות רצונך"
6. מעלת חג הסוכות (ובמיוחד יום ד' דסוכות) - בשנת העיבור, "שנה תמימה"
7. שיעור היומי בחומש - הברכות ד"דגל מחנה דן", שענינו - "מאסף לכל המחנות", אחדות והתכללות דכל בנ"י, ובפרט בחלק השיעור ש"מדבר כנגד כל ישראל". והקשר עם האושפיזין - שאיחדו את כל בנ"י להביאם לתכלית העילוי
8. המשכת השמחה מ"מעייני הישועה", ביהכ"נ וביהמ"ד, "רשות היחיד", ליחידו של עולם - ב"רשות הרבים", ועד שבני נח מסייעים שיהי' "לכבוד ולתפארת"