יום ב' דחה"ש תשכ״א

תוכן ענינים

• האבות ע"י לימוד התורה היו רק בבחינת מרכבה, אבל לאחר מתן תורה לוקחים העצם דתורה ע"י ביטול; קודם מתן תורה הי' הבדלה בין יהודי לגוי להיותם תכלית המעלה, לאחר מתן תורה אמיתית ענין למעלה מטעם ודעת בעצמותו כן יהודי בוחר באלקות מצד העצם. (ס"א)
• ההליכה לאומות העולם לשאלם אם רוצים לקבל התורה הי' הכנה למתן תורה, וההוראה מזה שיהודי צריך להפיץ היהדות אף לאלה שבטוח לא יקבלו הימנו, בדוגמת הקב"ה שירד למטה וגם לאומות העולם שידע שלא יקבלו. (סי"א)
• מעלת הנגינה; הרביים חבבו את הנגינה, וכפי שיסד אדמו"ר מהוריי"צ קבוצה הנקרא "ניחוח", להאיר את העולם ע"י הנגינה. (סי"ג)
• המשכת העצמות שהי' במתן תורה נמשך בכל הזמנים והמקומות, גם בענינים הכי פשוטים, ע"י לימוד התורה בשביל התורה עצמה ללא כל תכלית לוקחים עצמות, בדורות אחרונים מוכנים ללימוד תורה לשמה, לימוד התורה צריך להיות יסוד אצל חתן וכלה לבנין עדי עד. (סט"ז)
• יישר כח לשלוחים שעושים עבודתם בשמחה, ולכל הגורמים שמחה אצל השלוחים. (סי"ט)