מוצשק"פ בא, יו"ד שבט תש״ל

תוכן ענינים

• בעל ההילולא הי' נשיא כל הדור (ע"י שהי' נשיא חב"ד); שלושים שנות נשיאותו היו חדורים בהנקודה דמסירת נפש בפועל הן ברוסי', והן בארצות הברית (מצד בריאות גופו); הוראה לההולכים בעבוקתיו לגלות המסירות נפש בחב"ד - הבנה והשגה, ומתוך הרחבה ועושר בגשמיות וברוחניות. (ס"א)
• הציווי על כתיבת הספר תורה לקבלת פני משיח (בנוסף לספר תורה שלו הפרטית) - הי' בשנת תש"ב "בהזמן דחבלי משיח הכי נוראים", ע"ד "געתה פרתו" מיד כשנחרב הבית; מסירת נפש לזכות את כלל ישראל בזה (אע"פ שידע לכתוב בעצמו סת"ם), ויכל לשלם לבדו את כל ההוצאות דהספר תורה; ביאור בהגדר דתורה שבעל פה "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן בכתב". (ס"ב)
• השליחות והתפקיד דכאו"א "מאך דא ארץ ישראל"; יסוד כפר חב"ד ונחלת הר חב"ד ע"י נשיא דורינו; הוראה מעזרא הסופר לכל מנהיג בישראל שקודם עליו לקיים שליחותו לעשות את "בבל כסולת נקי'" ואח"כ יכול לעלות לארץ ישראל; הוראה הנ"ל שייכת לכל מי שיש לו איזה השפעה במקומו ובעירו. (ס"ג)
• הוראה מפרשת השבוע (יג, יד) בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים", דאפילו כשמצרים היתה שליטה בכיפה וכ"ש עתה שהיא "אומה שפלה" דאין להחזיר לה חלקים מארץ ישראל, אלא "גרש יגרשם". (ס"ד)
• בעל ההילולא "טוב עין" סלל לנו הדרך במסירות נפש ועכשיו, ומספיק רק "מסירת הרצון" (נפש); ביאור במאמר רז"ל "מתוך שלא לשמה בא לשמה" דה"תוך" של ה"שלא לשמה" הוא ה"לשמה". (ס"ה)
• לאחר סיום התקופה ד"עשרים שנה שפט את ישראל" אי"ז נפסק ח"ו ואדרבה "מבן עשרים שנה ומעלה" עבודה דמאה (כתר) - ענין המסירות נפש - שהיא למעלה מעבודה דעשרים (מוחין). (ס"ו)
• "הדרן" על מסכת מגילה "כל האוחז ספר תורה ערום כו'". (ס"ז)
• תפקיד נשי ובנות ישראל להעמיד "צבאות ה'" לקראת הגאולה; אין בן דוד בא עד שיכלו כו' - שלילת "תכנון המשפחה" ר"ל. (ס"ח)
• מגבית עבור "קרן תורה".