כ' מנ"א תשל״ט

תוכן ענינים

• א-ו) ענין "יום הילולא" עליית הנשמה לעולם נעלה יותר / עליית כ"א לדרגא נעלית יותר / ענין השמחה בעת הילולא; ז-ח) עריכת "סיום" ביום ההילולא; ט־י) בשיעור חומש היומי: והי' המקום אשר יבחר גו' שמה תביאו גו' ושמחתם לפני ה' אלקיכם אתם ובניכם ובנותיכם גו'; יא-יג) מפי עוללים ויונקים יסדת עוז גו' / אמירת הי"ב פסוקים ומאמרי רז"ל; יד־יט) במארז"ל: אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין ביהמ"ק / ביטול הגזירות על חינוך הכשר מן ה"אוחזין בתי כנסיות ובתי מדרשות" כו'; נ-כג) מס"נ של בנ"י שנמצאים מאחורי מסך הברזל, וגם אלו שיצאו משם כו' / אמירתם לחיים; כד־לד) "הדרן" מס' תענית: עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן / ובמשנה שם: לא היו יו"ט לישראל כט"ו באב כו' / ובגמ' שם: יום שפסקו מלכרות עצים למערכה כו' יום תבר מגל / אודות ג"ע ועולם התחי'; לה-מא) בטעמי הגמ' על ט"ו באב: יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל, יום שכלו בו מתי מדבר. יום שביטל יהושע בן אלה פרוסדיות כו', יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה, יום שפסקו מלכרות עצים למערכה / שייכות ט"ו באב לאהבת ישראל / חידוש הרגצ'ובי בדין קרבן פר העלם דבר אם שחט קרבן שבט זה לשם שבט אחר; מב־מג) במאמר הגמ': מכאן ואילך דמוסיף יסף / אחדות שע"י לימוד התורה / במ"ש הרגצ'ובי שכל התורה נקודה אחת; מד־מו) קשר סיום המס' עם תחילת המס': מאימתי מזכירין גבורות גשמים כו'; מז-נא) במ"ש בגמ' על גבורות גשמים: מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים קבעוה בתחיית המתים; נב) קשר סיום מס' תענית לריש מס' מגילה: מגילה נקראת בי"א כו'; נג-נו) בהערות בעל ההילולא על זוהר בפסוק "ויקרא לה נובח בשמו" ובענין "מרכא כפולה" / בענין "מרגלים אין להם חלק לעוה"ב"; נז) לימוד מהנהגת בעל ההילולא שנשאר על משרתו ולא עזב את צאן מרעיתו; נח-סא) אודות המצב באה"ק פעולת השוחד על אלו שצריכים לפסוק ע"פ השו"ע / טעם הצעקה והמחאות / בענין פקו"נ אין להתפעל מהיפך הכבוד; סא) המס"נ ועמידה בתוקף של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ; סב-סה) הוראה מבעל ההילולא לענין "הוי גולה למקום תורה"; סו-סז) מכאן ואילך מאן דמוסיף יסף - הוספה בלימוד התורה / פתיחת בתי כנסיות ובתי מדרשות בלילה; סח) עשרת המבצעים; סט) קרן צדקה על שם בעל ההילולא.
• *   *   *
• הדרן על הרמב"ם ומסכת תענית
• ב' אופנים בידיעת אלקות, בחיוב ובשלילה, וחילוקי הדרגות בחיוב ושלילה בעילוי אחר עילוי עד אין־סוף - בסיום הרמב"ם ובסיום מסכת תענית, והחילוק שבין ב' הסיומים זה לגבי זה באופן של חיוב ושלילה.