אגרת י'שח

ב"ה, ט"ו טבת, תשל"ב

ברוקלין.

מאשר הנני קבלת מכתבו ובו בקשת ברכה פ"נ מיום ב' טבת.

ובעת רצון יקרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בברכת פ"ש לחותנו הרה"ג וכו' שליט"א.

נ.ב. במענה להערות כת"ר:

א) מובן שהעיקר בתעמולה – ובפרט בתקופתנו – הוא בנוגע למעשה בפועל. ואין כדאי להכנס לויכוחים (וע"פ רוב מעוררים נצחנות ו"מי בראש" וכו' ולאו דוקא חיפוש האמת). וכן כדאי להשתמט משקו"ט בענינים שאין השומעים מוכשרים לקבלם במצבם בהווה – אבל מוכרח שתושלל האפשרות לפרש זה כנתינת "הכשר" או הסכמה וכו'. והרי בלאה"כ – זמן הפגישות מצומצם ביותר.

ב) הלימוד – ע"פ הנ"ל – כדאי שיהי' בשטח הנוגע לחיי יום יום וברובו ככולו ה"ה בענינים שהוקשו נשים לאנשים וכולם חייבים בידיעות אלו.

ג) פשוט שע"פ ד"ת – עניי עירך קודמין, עליו להמשיך בהפצת היהדות וכו' במקומו עתה –

ונוסף ע"ז ועיקר – הרי עבודה זו באפריקא ובחו"ל בכלל – ה"ז פקו"נ ממש (מטמיעה וכו', ר"ל) משא"כ באהקת"ו. וק"ל.

וכבר מילתי אמורה לכו"כ – שכל רב ור"מ ומדריך רוחני העוזב (בתקופתנו) חוגו בחו"ל ומעתיק לאה"ק – ה"ז בדוגמת שר צבא הבורח מהמערכה בשעת מלחמה ובעת התקפת השונא וק"ל.

Kehot Publication Society · commercial