אגרת י'תשנג

ב"ה, י"א ניסן ה'תשל"ג

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ צנמ"ס חו"ב כו'

מוה"ר מרדכי שי'

. . . להערת כת"ר בהליקוט לפ' כי תשא דכיון דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו לא עבר אהרן איסור ע"ז בזהב העגל שלא קנאו - דאינו כי גם קודם שנעשה פסל ואפילו בתחלת העשי' עובר על לא תעשה לך פסל כמבואר ברמב"ם וכו' -

הנה מעשה העגל הרי הי' קודם לימוד התושבע"פ דעשה"ד לבנ"י, ונתחייבו רק בהמפורש בעשה"ד 1) עשיית 2) פסל. ואפילו את"ל שלמדו מקודם וקיימו ת' פרקי דע"ז דאברהם אבינו דאוליף ליעקב (זח"ב רהע, סע"ב) - קיום חומרא זו מד"ע לא דחי פקו"נ דאהרן [לאחרי שראה הריגת חור (הובא בפרש"י)].

משא"כ זה שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו. וכמה מהשקו"ט שבהליקוט - שסברא הם (ולהעיר מתוס' שבועות כב, סע"ב) צריך שיתאימו גם קודם לימוד התושבע"פ. ולכן באו בהליקוט.

ע"ד הנ"ל מתורץ בפשטות קושיא הידועה בענינים דחה"פ: איך מלו ישראל בלילה (שמו"ר פי"ט, ח) -

והוא דדין מילה ביום נתחדש לאחר מ"ת (תוד"ה מר יבמות עב, ב). ואפילו את"ל דג"ז קיימו עד שלא ניתנה תורה - לא בטלו אכילת הפסח דנאסרה לערל, מפני חומרא זו.

מצו"ב שקו"ט דהת' שי' בהליקוט בהנ"ל - שתקותי שיענין את כת"ר.

Kehot Publication Society · commercial