אגרת י'תשצט

ב"ה, ימי ההגבלה לזמ"ת, ה'תשל"ג

לכבוד מר אהרן שי' הכהן

רח' ריינס 5, קרית משה

ירושלים עיה"ק ת"ו

במענה למכתבו מכ"ט אייר, בו כותב על דבר ההתלבטות שלו בנוגע לההבטחות שניתנו לו בקשר לרשימת המועמדים לבחירות בכנסת והשינוי שחל בזה בהוה,

מובן הדבר שעליו לעמוד בתוקף ש[י]קיימו ההבטחה, ובפרט שהמדובר במפלגה הדוגלת ומכריזה שהיא מפלגה דתית.

אבל לאחרי בקשת סליחתו, הרי ראינו התדרדרות בתקופה האחרונה בתוקף המצפון של אלה הקובעים את הענינים במפלגה, ובסגנון הידוע היום אומר כך ולמחר אומר להיפך, ובלשון המורגל "מכחיש בתוקף" שאמר פעם אחרת. ואפילו בענין שלא רק עביד לאיגלויי בעתיד, אלא שהוא מפורסם בעבר.

ובתור דוגמא אחת - בנוגע למכתב הפס"ד הידוע של הרבנות הראשית בפרשת תיקון החוק של מיהו יהודי, שהכחישו בתוקף (א) שישנו מכתב כזה, (ב) לאחרי זה - שקיבלו מכתב כזה, (ג) חזרו והודו שקבלו מכתב כזה אלא שאינו פס"ד כי אם הוראה זמנית, ועוד ועוד. וכל הקובעים את הקו סמכו ידיהם על ההנהגה האמורה וכל אחד משתדל לפרסם ולהכריז שכל האמור הוא "הישג דתי".

אודה על טעותי שלי שצפיתי שהצעירים יעמדו בהבטחותיהם הם, זאת אומרת שמה שאמרו יעשו כן בפועל, ובאה ההפתעה המרה שהצביעו נגד ההלכה. ולא עוד אלא שהשתדלו בכל עוז שדוקא אחד משלהם ומהעומד בראשם יירש את מקומו של זה שנידחה מכהונתו מפני הצבעתו בעד דבר ה' זו הלכה. וגם מזה עשו "הישג דתי" להגן על חינוך בני ישראל וכו' וכו' - אותה הסברה ממש של ה"חוק" של מיהו יהודי, חוק השבות, וכו'.

שייכות שורותי אלו לתוכן מכתב מר הוא לא רק מפני שכשאדם מרגיש כאב עמוק ופנימי הרי הוא צועק וזועק מבלי להתחשב האם יועיל זה, כי הצער אינו בגדר חשבון וכו'. אלא שיש לזה שייכות ישירה לתוכן מכתב מר, שהרי שערי תירוצים ואמתלאות לא ננעלו, וגם אותו שירצו להעמידו במקום שהובטח למר, בודאי ימצא שזה "הישג דתי" להצלת דת משה וישראל ולהצלת תורת ישראל וארץ ישראל.

ולכן בנוגע לפועל, באם יש למר עורף של כח גשמי וחומרי, שליטה על קרנות של כספים או חילוק משרות וכדומה, שיוכל לעמוד לימינו באם לא ירצו לקיים ההבטחה, אזי יש סיכויים שתקויים ההבטחה; משא"כ באם תביעתו תהי' מיוסדת אך ורק על הטענה שכשמבטיחים אזי צריך לעמוד בהדיבור וההבטחה.

ואין כדאי להאריך בדבר המצער ומכאיב, ובפרט כשנעשה בארצנו הק' ומלבישים הענינים באיצטלא של יראת שמים וכו', ככתוב לעיל.

ולסיים בדבר טוב, בעמדנו ערב זמן מתן תורתנו, תורת אמת, וסוף סוף יקויים א'מת מ'ארץ ת'צמח, ארץ הידועה, ארץ סתם, ארצנו הקדושה, ודבר אלקינו (דבר הוי' זו הלכה) יקויים לעד, בנוגע לכל ההלכות, כולל גם כן ההלכה דמיהו יהודי ומה היא יהדות אמיתית, וכו',

הנני מאחל למר - בסגנון המקובל בבית הרב - לקבל התורה בשמחה ובפנימיות.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות.

Kehot Publication Society · commercial