במענה על מכתבו מכ"ד תמוז, בו מודיע אשר נולדה לו בת למז"ט, הנה יה"ר מהשי"ת שיגדלה ביחד עם זוגתו שיחיו לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף.
ידוע מכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, אשר מנהגנו הוא לומר גם בלידת בת לתורה לחופה ולמעשים טובים, ע"פ מרז"ל (ברכות יז, א) נשים במאי זכיין, באקרוי' כו' באתנוי' כו' ונטרין כו'.
ומה שכותב במכתבו הסיבות שמפני זה אינו עומד בקישור עם אנ"ש שיחיו, הנה אף את"ל שהסיבות צודקות הן, הנה אין זה נוגע אלא לענין שכר ועונש, אבל כל הבא ע"י דבוק חברים ולהיות בין חסידים, אינו מתמלא על ידי ההצטדקות, וכל יום שעובר ומי יאמר כשעובר שבוע, חדש ושנה וגם שבוע של שנים, ה"ז אבדה שאינה חוזרת, והימים הם ימים חסרים ולא ימים שלמים, והאריכות בזה אך למותר, כי ממ"נ אם יפעול, יפעלו גם השורות האלו, ובאם זה אין מועיל, מה יועיל אם אכתוב עוד עמוד, כיון שאין הדבר תלוי אלא ברצון, כי היכולת בידו היא, והשי"ת יזכהו שיבוא הדבר בהקדם האפשרי ובקרוב ממש ירגיש החסרון מה זה שחסר לו עי"ז, וכידוע הפתגם, אשר כשמרגישים שיש דבר שהוא אי בסדר וצריך לתקנו - הרי הרגש זה גופא הוא התחלת התקון,
ידוע... מנהגנו: ראה אג"ק שלו ח,א אגרת פז.
- ) לאח"ז: להעיר מתניא פ"ב: והפושעים כו' מאחוריים כו'.
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub