אגרת א'תשפג

ב"ה, י"ג מנ"א, תשי"ב

ברוקלין.

שלום וברכה!

... בנוגע להמצב בביהכ"נ שלו והפלוגתא שבין הקשישים והצעירים, הנה מתפקידו של רב ומרא דאתרא להיות על-פמפלגתי, והיינו שהנהגתו תהי' באופן כזה שהוא נמצא ממעל להם ובמילא תפקידו לתווך ביניהם ולהביא שלום. וכללות הסדר בזה - כי הפרטים תלוים במהות האנשים תכונת נפשם וכו' - אשר להקשישים צריך לתת ענינים של כבוד ולספק מחסורם בעיני לימוד וכה"ג, והצעירים צריכים לנצל את כחותיהם בענינים הדורשים מרץ ופעולה במעשה, ובמילא שייך להם המשרות הקשורות בזה, ודאי הדבר אשר לפעמים צריך לתת מחלק אחד להשני, היינו מענינים של כבוד גם להצעירים וענינים של פעולה גם להקשישים, אבל אין זה אלא מיעוט, ואופני ההבאה אל הפועל, הנה מהראוי הוא שירבה רעים על העקשנים משני הצדדים שהם ירככו את העקשנות שלהם, ובמילא יהי' יותר נקל אח"כ להביא הדבר לידי גמר טוב, והשי"ת יברך את עמו ואת קהלתו בכלל זה בשלום ויהי' השלום כלי מחזיק ברכה בכל הענינים.

בברכת הצלחה בכהנ"ל.