אגרת ב'קי

ב"ה, י"ט אייר, תשי"ג

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ח ניסן, בו כותב ע"ד המצב בהישיבה וכן אשר מפני כמה טעמים מציעים לפניו שיעזוב את ישיבת... ויעבור לעבוד במקום אחר ושואל חוות דעתי בזה.

הנה פשיטא ואין בזה כל ספק, שאדרבה אם כפי שכותב מצב הישיבה אינו כדבעי, הרי העצה לתקנה, ולא לעזוב את הישיבה, אלא אדרבה להוסיף כח ואומץ לשפרה, לגדלה ולהאדירה, ולכל לראש האחריות בזה הוא על אלו העובדים והמשתתפים בעניני הישיבה, והמכירים ביוקר של תלמוד תורה בכלל ותלמוד פנימיות התורה בפרט, והאריכות בזה אך למותר, וידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שהקב"ה משלם בעד כל פעולה טובה, ובלשונו הק' "דער אויבערשטער בלייבט ניט קיין בעל חוב" ובפרט שלפום צערא אגרא, ואם מעיקים לו ומפתים אותו שיעזוב את הישיבה, והוא אינו עושה זה, הרי זכותו ושכרו גדול ביותר וביותר, וע"פ פסק המשנה שכר מצוה מצוה, הנה יראה שכר ע"י הצלחתו בפעולותיו בהישיבה, שבדרך ממילא ימשיך זה גם כן תוספת ברכה והצלחה בעניניו הפרטיים.

בברכת הצלחה בכל הנ"ל.

פתגם: ראה גם לעיל ח"ו אגרת א'תקסד ובכ"מ.