129

ביאור" קאי (בפשטות) על "מ"ש בזוה"ק בביאור מלת תשובה ע"ד הסוד כו'" — ואילו מלשון אדה"ז "בהקדים מ"ש ב­זוה"ק כו'" משמע, שע"י ההקדמה "מ"ש בזוה"ק כו'" בא לבאר (ב"באר היטב בהרחבת הביאור") ענין אחר.

ב. נוסף על דיוקים הנ"ל, יש להבין כללות הענין המבואר כאן, שבכדי להבין "התחלת מצות התשובה ועיקרה כו' — ההכרח לבאר כו' בהקדים מ"ש בזוה"ק בביאור מלת תשובה ע"ד הסוד" — דלכ­אורה:

ביאור "מלת תשובה ע"ד הסוד" — "תשוב ה'" — מדגיש רק מה שנפעל ע"י תשובה (שע"י עבירה מורידים אות ה"א תתאה (שהיא השכינה) בגלות, וע"י "תשובה נכונה" — "תשוב ה"א תתאה מבחי' גלות"^ז), אבל אינו מוסיף^ח שום ביאור או הוספה (עיקרית עכ"פ) במצות התשובה גופא (שהאדם חייב בה), לגבי מ"ש אדה"ז כבר לעיל^ט ש"מצות התשובה. . היא עזיבת החטא כו' שיגמור בלבו בלב שלם כו'".

אבל מלשון אדה"ז "התחלת מצות התשובה ועיקרה כו' ההכרח לבאר כו' מלת התשובה ע"ד הסוד" משמע, שהק­דמת הביאור של מלת תשובה ע"ד הסוד מוכרחת (גם) בשביל הסברת "מצות ה­תשובה" (דהיינו הציווי שהאדם צריך לקיים) — ועוד זאת, שהקדמה זו מוכרחת אפילו להסברת "התחלת מצות התשובה ועיקרה".

ג. זאת ועוד:

אדה"ז מביא מ"זוה"ק" לא רק "ביאור מלת התשובה ע"ד הסוד תשוב ה'" אלא גם שיש בזה שתי דרגות, תשובה תתאה ותשובה עילאה, שמזה מובן, שבשביל הסברת "התחלת מצות התשובה ועיק­רה" דרושה גם הקדמת הביאור בהדרגא דתשובה עילאה.

וצ"ב: החילוק בין שתי הדרגות ד­תשובה תתאה ותשובה עילאה מבואר להלן באגה"ת^י, דתשובה תתאה היינו מה שהאדם שב למעמדו ומצבו הקודם כפי שהי' קודם החטא — "לרחוץ ולנקות נפשם מלבושים הצואים", ותשובה עיל­אה (הבאה לאחרי תשובה תתאה) היא השבת הנפש "למקורה כו' כמו שהיתה מיוחדת בו ית' בתכלית היחוד בטרם ש­נפחה ברוח פיו ית' לירד למטה ולהת­לבש בגוף האדם".

ואינו מובן: כיצד אפשר לומר (כנ"ל ריש ס"א), שהענינים הבאים "לגמר הכפ­רה ומירוק הנפש" (כדי שיהי' "מרוצה וחביב כו' כקודם החטא"^יא) הם "אחר ה­תשובה", ואינם בכלל "מצות התשובה"; ו(ביאור ה)ענין דתשובה עילאה [השבת הנפש למקורה כו' כמו שהיתה כו' בטרם שנפחה כו', ענין שצ"ל גם במי שלא חטא מימיו^יב, ואינו נוגע כלל לכאורה לתיקון

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org