שיחה ב א. במנין המצות שבריש הל' תפילין, כתב הרמב"ם (אודות שתי המצות שבהלכות אלו): א) להיות תפילין על הראש, ב) לקשרם על היד.
א מצוה יביג. וכן במנין המצות שלו בריש ס' היד (אבל בס' המדע — ירושלים, תשכ"ד — הובאה גירסא מכת"י, דשם מצות תש"י באה לפני תש"ר).
ב פרשתנו ו, ח. וכן הוא סדרם בשאר ג' פרשיות דתפילין (בא יג, ט. שם, טז. עקב יא, יח). ולהעיר מפי' הזהר עה"פ (שה"ש ח, ו) שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך — ד"חותם על לבך" הוא תש"ר (דהיינו רצועות של ראש ד"תליין על לבא"), ו"חותם על זרועך" היא תפלה של יד (תקו"ז תכ"ב (סה, ב). לקו"ת שה"ש רד"ה שימני (מה, א). וראה הנסמן שם) — תש"ר קודם לתש"י* . ונת' הטעם לסדר זה ע"ד החסידות באמרי בינה ש' התפילין פ"ל. ע"ש.
ג בשו"ת בנין שלמה (למהר"ש כהן מ"צ דווילנא) ס"ד מתרץ ע"פ המובא בסה"ד (ד"א תתקל) בוויכוח משה רבינו עם ר"ת, דמשה אמר שצ"ל קשירה בשל ראש, כי "וקשרתם לאות" קאי על של ראש "שהם לאות" — ונמצא, שבכתוב הקדים ש"ר לש"י. ומפרש שזוהי שיטת הרמב"ם שהזכיר (פ"ג סה"א) רק קשר הרצועות בצורת דל"ת שהוא של התש"ר (ראה שם הי"ג). וכן מדייק בלשונו במנין המצות שבריש ס' היד (מ"ע יב) "לקשור תפילין בראש" (ע"ש) — ולכן הקדימם גם הרמב"ם. אבל נוסף שצ"ע בעצם התי', הרי מובן גודל הדוחק לתרץ כן הקדמת הרמב"ם השל ראש להש"י בכ"מ.
ד מנחות לו, א.
ה הל' תפילין פ"ד ה"ה.
ו ולהעיר משאילתות פ' בא (שאילתא מה בתחלתה) "דמחייבין דבי ישראל. . תפילין בראשיהון (ואח"כ) ותפילין בדרעיהון".
וכבר תמהו מפרשים על זה שהקדים הרמב"ם כאן תפלין של ראש לתפילין של יד (וכן בספר המצות שלוא , שמנה תפילין של ראש לפני תפילין של יד) — שהרי זה היפך סדרא דקרא, דבפסוק מפורשב "וקשרתם לאות על ידך (והדר) והיו לטוטפות בין עיניך"ג , וכן הוא סדר הנחתן, ד"כשהואד מניח מניח של יד ואח"כ מניח של ראש דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפות בין עיניך" (וכנפסק ברמב"םה ), ואמאי הקדים הרמב"ם תפילין של ראש לתפילין של ידו ?
ז משא"כ בההלכות אודות שניהם יחד, פעמים מקדים של ראש ולפעמים של יד (ראה פ"ג ה"ז (בין של ראש בין של יד). שם ה"י (בין ש"י בין ש"ר). שם הי"ד (בין ש"ר בין ש"י). הי"ט (וראה שם הי"ז). פ"ד ה"ג. שם ה"ד. ואכ"מ.
ח ה"ב.
ותמיהה זו היא לא רק במנין המצוות, אלא גם בגוף ההלכות עצמן, דבכל פעם מקדים הרמב"ם הלכות תש"ר להלכות תש"יז , החל מריש הל' תפילין שכ' "ארבע פרשיות אלו כו' ונקראין תפילין ומניחין אותן על הראש וקושרין אותן על היד", וכן אח"כ: בריש פרק ב' בכתיבת הפרשיות, מתחיל "כיצד כותבין את התפילין של ראש כו' (ואח"כ) ושל יד כותבין אותם כו'"; בפ"גח בעשיית הבתים — "כיצד עושים תפילין של ראש כו'",
א מצוה יביג. וכן במנין המצות שלו בריש ס' היד (אבל בס' המדע — ירושלים, תשכ"ד — הובאה גירסא מכת"י, דשם מצות תש"י באה לפני תש"ר).ב פרשתנו ו, ח. וכן הוא סדרם בשאר ג' פרשיות דתפילין (בא יג, ט. שם, טז. עקב יא, יח). ולהעיר מפי' הזהר עה"פ (שה"ש ח, ו) שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך — ד"חותם על לבך" הוא תש"ר (דהיינו רצועות של ראש ד"תליין על לבא"), ו"חותם על זרועך" היא תפלה של יד (תקו"ז תכ"ב (סה, ב). לקו"ת שה"ש רד"ה שימני (מה, א). וראה הנסמן שם) — תש"ר קודם לתש"י* . ונת' הטעם לסדר זה ע"ד החסידות באמרי בינה ש' התפילין פ"ל. ע"ש.ג בשו"ת בנין שלמה (למהר"ש כהן מ"צ דווילנא) ס"ד מתרץ ע"פ המובא בסה"ד (ד"א תתקל) בוויכוח משה רבינו עם ר"ת, דמשה אמר שצ"ל קשירה בשל ראש, כי "וקשרתם לאות" קאי על של ראש "שהם לאות" — ונמצא, שבכתוב הקדים ש"ר לש"י. ומפרש שזוהי שיטת הרמב"ם שהזכיר (פ"ג סה"א) רק קשר הרצועות בצורת דל"ת שהוא של התש"ר (ראה שם הי"ג). וכן מדייק בלשונו במנין המצות שבריש ס' היד (מ"ע יב) "לקשור תפילין בראש" (ע"ש) — ולכן הקדימם גם הרמב"ם. אבל נוסף שצ"ע בעצם התי', הרי מובן גודל הדוחק לתרץ כן הקדמת הרמב"ם השל ראש להש"י בכ"מ.ד מנחות לו, א.ה הל' תפילין פ"ד ה"ה.ו ולהעיר משאילתות פ' בא (שאילתא מה בתחלתה) "דמחייבין דבי ישראל. . תפילין בראשיהון (ואח"כ) ותפילין בדרעיהון".ז משא"כ בההלכות אודות שניהם יחד, פעמים מקדים של ראש ולפעמים של יד (ראה פ"ג ה"ז (בין של ראש בין של יד). שם ה"י (בין ש"י בין ש"ר). שם הי"ד (בין ש"ר בין ש"י). הי"ט (וראה שם הי"ז). פ"ד ה"ג. שם ה"ד. ואכ"מ.ח ה"ב.* אבל בתקו"ז תי' א' (יח, א) מפרש "על לבך" על תש"י ו"על זרועך" על תש"ר. ע"ש.ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org