124

ולכן, "מדרכי התשובה" היא לא רק שהאדם "מתרחק מן הדבר שחטא כו'" אלא גם ש"משנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה"^כא.

ו. תורה הרי "כללות ופרטות נאמ­רה"^כב. ומזה מובן, שבכל אחד משלשת הענינים הנ"ל (סעיף ה), יש בפרטיות (דוגמת) כל שלשת הענינים.

ובנוגע לעניננו — מספר הצומות שנקבע על כל עבירה פרטית, הקשור עם הפגם הפרטי הנגרם על ידי חטא זה (הענין השני דלעיל) — הרי בפגם זה גופא יש דוגמת שלשת ענינים הנ"ל.

וביאור הדבר:

כיון שכל אברי הגוף כלולים זה מזה, הרי נמצא, שבכל אבר יש ג' ענינים: א) עצם מהותו. ב) שאר האברים כפי שהם כלולים בו. ג) כפי שאבר זה נכלל בשאר האברים^כג.

ומזה מובן, שהפגם שבאבר פרטי זה (הנגרם על ידי עבירה פרטית) הוא בכל ג' ענינים אלה.

ז. ויש לומר, שבנוגע להפגם בעצם מהות האבר, הרי תיכף ע"י מעשה העבי­רה בפעם הראשונה, נפגם (עצם מהות) האבר לגמרי, באופן, שאח"כ שוב לא יתוסף בפגם זה^כד (בענין עיקרי, עכ"פ) גם אם יכשל עוד פעם בחטא זה;

הפגם בפרטי האבר (היינו בה"אברים" הכלולים בו וכיו"ב) נגמר רק בעשיית החטא בפעם הג', כפי שמביא אדמו"ר הזקן^כה מהזהר^כו "זמנא תליתאה אתפשט ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא", שבפעם השלישית חודר הכתם בכל פרטי האבר (השייך לחטא זה) לגמרי.

ואילו בנוגע להפגם הנגרם בשאר אברי הגוף (היינו באבר זה כפי שהוא כלול בשאר האברים), מסתבר לומר, ש­בכל פעם שעושה חטא זה נתוסף בהפגם. כי מאחר שלא עבר על העבירות השיי­כות לאברים אלו, א"כ לא שייך שפגם זה יתפשט בהם "מסטרא דא לסטרא דא".

וזהו הביאור בג' הדיעות (שהביא אדה"ז בפרק זה) ב"מי שחטא חטא א' פעמים רבות" — כמה פעמים צריך להתענות מספר הצומות לאותו חטא (והרי אלו ואלו דברי אלקים חיים^כז) — א) כפי מספר הפעמים אשר חטא, ב) די להתענות מספר הצומות פעם א', ג) ה"הכרעה המקובלת. . להתענות ג' פעמים כפי מספר הצומות דחטא זה":

בשביל תיקון הפגם שבעצם מהות האבר — מספיק מספר הצומות פעם אחת (כנגד הפעם האחת שעל ידה נפגם

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org