שם סכ"ב
בית נמוך שאין תוכו י' טפחים בגובה וקירויו משלימו לעשרה, אם יש בו ד' על ד' הרי על גביו רשות היחיד כמו על גבי עמוד הגבוה עשרה ורחב ד' משום גוד אסיק, אבל תוכו הוא כרמלית כיון שאין שם מחיצות גבוהות עשרה. ואם חוקק בהם ד' על ד', אפילו באמצע רחוק מן הכתלים ג' טפחים או יותר, נעשה כולו רשות היחיד, לפי שבמקום החקק עצמו ששם הוא גבוה עשרה שם הוא רשות היחיד גמורה, והשאר נעשה כחורי רשות היחיד שהם כרשות היחיד. ואע"פ ששפת החקק מצטרף עם הכתלים שבתוכו להשלימם לעשרה אע"פ שהוא רחוק מהם ג' טפחים או יותר, מכל מקום ע"י צד החיצון של הכתלים ששם הם גבוהים י' נעשה חקק זה רשות היחיד, הואיל ויש בו חלל גבוה י' טפחים.
סגנון דברי רבנו כמו שהוא לפנינו אין לו הבנה כלל, שפתח "אע"פ ששפת החקק מצטרף וכו' אע"פ שהוא רחוק מהם ג' טפחים יותר", דמשמע שבא לומר שאע"פ שהחקק מצטרף לעשרה מ"מ לא מהני לאשווייה רה"י, וסיים "מ"מ ע"י צד החיצון של הכתלים כו' נעשה חקק זה רה"י", דמשמע שאע"פ שאין החקק מצטרף לעשרה מ"מ נעשה רה"י ע"י צד החיצון1.
וגם בפס"ד להצ"צ (שס"א ע"א) הבין מדברי רבנו כאן שדעתו כהרא"ש (פ"א סי"א) שאין החקק מצטרף עם הכתלים, דלא כמ"ש לפנינו שמצטרף (כדעת הר"ן דף ז' ע"ב). ובמ"מ וציונים נראה שלא עיין שם.
ונראה ברור שיש כאן ט"ס בדברי רבנו, וצ"ל: ואע"פ ששפת החקק אינו מצטרף עם הכתלים שבתוכו להשלימם לעשרה לפי שהוא רחוק מהם ג' טפחים או יותר (ויתכן שנגרם ע"י שנשמטה תיבת "אינו", וסבר המעתיק לתקן ושינה מ"לפי" ל"אע"פ"). ובזה א"ש לשון רבנו, שבאמת דעתו שאין החקק מצטרף לעשרה מבפנים (כהרא"ש), ורק ע"י צד החיצון של הכתלים נעשה רה"י.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור