שבבריאה כו' סוף וא"כ בחי' קצה הא' דתבל דאצי' הוא בבחי' הכתר דאצי' ובקצה הב' הוא במל' בבריאה ובבחי' ע"ס דאו"ח נהפוך הוא דבחי' דקצה האחרון דתבל הוא בחי' כתר דאצי' שנק' סוף לגבי עולם הבריאה ששם קצה הא' כי כתר מל' דאצי' בבריאה נק' ראש וכתר דאצי' נק' סוף מטעם הנ"ל ונמצא לגבי עולם האצי' נק' עולם הבריאה קצה תבל ולגבי עולם הבריאה נק' כל האצי' קצה תבל ובהיות שהזוהר מפרש מליהם שהוא לשון דיבור דבני עלמא יכולי' לדבר ובני עלמא זה היינו עולם הבריאה שנק' אצלם כתר דאצי' בחי' קצה תבל האחרון שהוא בחי' סוף דאצי' הגם שבאצי' עצמו הוא ראש כו' וזהו שמפרש ובקצה תבל מליהם שבני עלמא יכולים לדבר בע"ס גם בקצה תבל דאצי' דהיינו בסוף עולם האצי' שהוא בחי' כתר דאצי' שנק' לגבי מלכות דאצי' בבריאה בבחי' סוף כנ"ל כי מלמטה למעלה כתר מל' דבריאה איהו כ"ע כו' דהכתר מל' והמל' כתר שנתחב"ס וסוב"ת וכמ"ד ארץ קדמה כנ"ל וד"ל וז"ש מרישא דעלמא שהוא בחי' כתר שבמל' דאצי' שבבריאה דוקא עד סייפי עלמא שהוא בחי' הכתר דאצי' שהכתר נק' מל' כי נעוץ סוב"ת בבחי' כשב"כ וזהו היפוך הפי' הראשון דלעיל וד"ל. ולפי פי' זה יתפרש יותר לנכון כפי הפשט לשון המאמר במ"ש דחכימא לבא משתעי באינון דרגין עילאין גניזין דלא אתיידעי כו' דהיינו כל בחי' יחודים עליונים שעושים בעסקם בימי החול בדיבור באינון דרגין דע"ס דאצי' בבחי' העלם העצמות דרצוה"פ הגנוז בהם שנק' סדכ"ס [ו]רעדכ"ר וכה"ג לפי שבסוף מעשה דוקא נשלם תחילת עיקר הרצון שנק' מקור הרצון רעדכ"ר או סדכ"ס כו' ע"כ חכימא לבא דוקא משתעי כאלו אתגליין ולא הוו טמירין כלל כנ"ל והיינו מפני שבשבת קבלו הארה עצמי' דאוא"ס שבמאיר באמ"ר העליון שנק' קום וכמ"ש בכל הארץ יצא קום כו' ומ"ש ובקצה תבל קאי ארישא דיצא קום והוא לפי שבשבת אז עליות העולמות בבחי' או"ח דתיקון כמ"ש אשר ברא אלקים לעשות לתקן וכתיב ויכולו השמים כו' כי מכל מלאכתו אשר עשה בבחי' ע"ס דאו"י מלמעלה למטה עולה בבחי' או"ח וכמ"ש וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאד מפני שע"י סוף מעשה בפו"מ דוקא נשלם מקור תחילת הרצוה"פ כו' (וכמ"ש למעלה בענין ב' שבתות כהלכתן) וזהו מ"ש בכל הארץ יצא קום מהעלם אור העצמות ממש בבחי' או"י ואח"כ ובקצה תבל מלמטה למעלה בבחי' או"ח נמשך מוחין פנימאין לחכימא לבא בכל ימות החול שיכולין לדבר באינון דרגין עילאין דלא אתיידע לעלמין והוא כל בחי' יחודים עליונים דק"ש בכ"י שמקבלים רק מהארת קוום דשבת כמ"ש בתחילת זה המאמר דבגין דההוא משיכו ונגידו דאתמשיך לתתא אית לון מהימנותא שלימתא בהאי עלמא שהוא יחו"ע
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור