מג

בו ולא יגע. ובסנה' (צז^.) ג' באים בהיסח הדעת אלו הן משיח מציאה כו'. ובמילא אפשר שיהי' הדבר שלא בערכו כלל. וגם צריך שמירה מעולה. כי כמו שבא לידו בלי טרחא, כן עלול שיאבדנו בנקל. דמטבע האדם, אשר כל מה שבא לידו ע"י יגיעה שומר הוא עליו ביתר שאת. משא"כ במציאה, ובפרט אם אינה בערכו, שאינו רגיל בכמו זה, ויש קושי נוסף בשמירתו.

וככל החזיון הזה הוא ג"כ בחיים הרוחניים של האדם, דבקיומו תומ"צ, יש חלק הבא מלמע'. והוא, מלבד דבכל מצוה ומצוה אמרז"ל (סוכה נב:) אלמלי הק' עוזרו א"י לו, הנה רואים אנו במוחש, דלפעמים הנה לפתע פתאום נופל לאדם הרהורי תשובה בלי כל הכנה כלל מצדו, או שמזדמן לו ענין של קיום מצוה מבלי שהשתדל בזה כלל. ויכול להיות אשר ההרהורי תשובה או מצוה זו תהי' שלא בערכו כלל, והיפך ממהלך נפשו ומצבו בחיים הרוחניים ע"ע, וכמסופר (ע"ז יז^.) אמרו עליו על ר"א בן דורדיא, שלא הניח כו' אמרה כשם כו' כך אב"ד אין מקבלין אותו בתש' הלך וישב כו' וגעה בבכי' כו' אמר רבי כו' יש קונה עולמו בשעה אחת. ובירוש' תענית (פ"א ה"ד) איתמחי לר' אבוה פנטקקה (שהי' מפורסם לבעל עבירה) יצלי ואתי מיטרא נחית מיטרא ושאלו ר"א מה אומנתו וא"ל שעובר בכ"י ה' עבירות בעון זנות שהי' שוכר הזונות וכו', ופעם ראה אשה א' בוכה, ולהצילה מעון דזנות מכר מטתו ומפה הפרוסה על המטה. ועוד כהנה. ועייג"כ גטין (נו^. ונז:) וע"ז (י: ויח^.) בנכרים ג"כ עד"ז.

והנה בהתעוררות והזדמנות הבאה מלמע' – אין מעכב. ויכולה להיות הן בצדיק הן בבינוני ורשע, וכבש"ס הנ"ל. ושוין בזה המדריך והמודרך, המוכיח ומקבל התוכחה. ולכן לא נקט במשנה באופן דמציאה רק ז"א א"מ וז"א א"מ, ובבבא ב' לא קאמר ז"א א"מ וז"א שנינו מצאנוה אלא ז"א כ"ש וז"א ח"ש (וע"פ פשוט הוא מפני דנקט לישנא דכליל מו"מ וגם מציאה), והוא משום דגם סוג הבינונים (וגם רשע) הנה באופן דמציאה – התעוררות מלמע' – טענתם הוא אני – בלבד – מצאתי'.

--------------------------------------------------

דבר הנקנה הוא בערכו, ואינו ענין מופלא ממנו, אבל קשה לאבדו כיון שעמלו בו – דבר הבא באתדל"ת. מציאה – הוא שלא עמל בו, ואפשר שיהי' ענין נעלה שאינו בערכו אבל נוח לאבדו, כיון שמצ"ע לא הי' משיגו – אתדל"ע מצ"ע.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org