לז

עליהם גזירות א"ל לכשיקבלו מלכותי אגזור עליהם גזירות שאם מל' אינם מקבלין גזירותי היאך מקיימין. לחפש במכילתא]. – אלא שמצות מגינות על האדם ומצילות אותו מכל רע, וכמש"נ (במד' טו' לט') וראיתם אותו גו' ולא תתורו גו'. ועיין סוטה כא^. והוא היפך מעבירה שאמרז"ל (סוטה ג:) מלפפתו. ובזכרי' (ג' ג-ד) ויהושע הי' לבוש בגדים צואים גו' הסירו הבגדים הצואים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אותך מחלצות, ופירש"י לפי שדימה העון לבגדים צואים, דימה הזכיות למחלצות בגדים נאים ולבנים (והוא ע"פ סנה' צג^. ודלא כפי' הראב"ע). ועי' שבת קנג^. [ובמ"ר קהלת (ט' ח') בכל עת יהיו בגדיך לבנים כו' אלו המצות ומע"ט ותורה (וצע"ק בפירש"י שבת קנג^. דפי' אנשמה). וזהו ג"כ דיוק ל' הש"ס (שבת יד^.) ערום בלא מצות, וכמ"ש בב"ר פי"ט ע"פ וידעו כי עירומים הם – הובא בפרש"י עה"ת (ברא' ג' ז') אפי' מצוה אחת שהיתה בידן נתערטלו הימנה, ועיי"ש ביפ"ת . להעיר מתדב"א (רבה כז') ע"פ (ישעי' נח' ז') הלא פרוס לרעב לחמך גו' כי תראה ערום וכסיתו ].

וגם תורה, מצד שת"ת מצוה היא, וכמו כל המצות, שלימות קיומה הוא כשלומד תורה מפני שכך ציוה מלכו ש"ע, ולא מפני ששכל וסברא שבה ערבים לו – והאומר כן ענשו מדה כנגד מדה, כמארז"ל (עירובין סד^.) כל האומר שמועה זו נאה וזו א"נ מאבד הונה ש"ת, כי סופו להשתכח ממנו גם השמועה שנאה בעיניו – לכן נמשלה ג"כ ללבוש, וכדאיתא (שבת קכ^.) ובביתי אין לחם ואין שמלה, שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא גמרא.

והנה כחילוק הנ"ל דמזון ולבוש בתומ"צ, דתורה עיקרה שמתאחדת עם האדם, משא"כ מצות אופן קיומם מפני שהם גזירת מלך – וגם בת"ת יש פרט זה כנ"ל – כחילוק זה נמצא גם כן בפעולת התומ"צ בנפש וגוף האדם, ושכר התומ"צ.

דפעולת ת"ת הוא שנעשה שכלו עי"ז יותר מזוכך. וכמו"כ ע"י התמדת קיום מצות כמה מדות טובות נעשו קנין בנפש האדם. ועדמ"ש בפיה"מ (אבות ג' טו') והכל לפי רוב המעשה, דל"ק גודל המעשה, דע"י התמדה בעשי' נעשה קנין חזק בנפשו^ב. וכמובן ג"כ ממארז"ל בעשית עבירה (יומא פו:) דעבר ושנה כהיתר נעשה לו. ואמרו (אבות ד' ב') מצוה גוררת מצוה. וביומא (לח:) כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם א'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org