ליל שמח"ת, לפני הקפות תשל״א

תוכן ענינים

• ביאור מדוע יש לעשות קידוש ברבים בשמחת תורה, אף שיש שיחה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שבשמחת תורה יעשה כ"א לעצמו קידוש. (ס"א)
• הטעם להשמחה בשמחת תורה - מפני ש"עושים שמחה לגמרה של תורה", ועוד דמתחילים ללמוד את התורה עוד הפעם, ובאופן חדש שבאין ערוך כלל ללימוד התורה שלפני זה (ולכן עושים "שהחיינו" בשמחת תורה), והכח לזה - מיום הכיפורים, שבו נהיו בני ישראל בדרגא שבאין ערוך ללפני זה - בעלי תשובה. (ס"ב)
• אף שענין הנ"ל (שהלימוד הבא יהי' באין ערוך ללפני זה) - שייך ליחידי סגולה בלבד, אעפ"כ שמחים כל ישראל בשמחת תורה, היות וכל התורה כלולה בא' ד"אנכי", (- השייך לכ"א), לכן גם הנ"ל שייך לכ"א. (ס"ג)
• למרות שהכח להנ"ל נלקח מיום הכיפורים, אין השמחה ביום הכיפורים, כי אם בשמחת תורה מפני שבתורה העיקר הב"פועל" (- שמחת תורה בפועל לומדים מחדש) ולא הב"כח" (יום הכיפורים, שממנו רק מקבלים כח לזה). (ס"ד)
• ע"פ הנ"ל הי' מקום לומר שהעיקר הוא החכמה שבתורה (לימוד בפועל), ולכן רוקדים בשמחת תורה עם התורה, ואין לומדים, להדגיש: שהתכלית בלימוד הוא, שמביא לידי מעשה בפועל, ועד להדרגה הכי נמוכה שבאדם, העקב שברגל, וההוראה: שעל כ"א לקבל החלטה ללמוד תורה בפועל, ולא רק לסייע כו' ללומדי תורה. (ס"ה)
• ביאור השייכות דנשים לשמחת תורה ויום הכיפורים. (ס"ו)
• אין ליהודים להתפעל מאומות העולם וכינוסיהם, וכמ"ש "ה' אורי וישעי" ולכן "ממי אפחד". (ס"ז)
• כ"ק אדמו"ר שליט"א בחר נציגים מכל מדינות העולם, ואמר שיעשו הצבעה שיוחלט ע"י כולם פה אחד: שכל עניני העולם, יהיו ע"פ תורת אמת; צוה לומר לחיים ולנגן ניגון שמח. (ס"ח)
• הנוהג שבעולם שלאחר הצבעה הולכים לתיטארון, ועד"ז ינהגו עכשיו - שאחד יעשה "קוליע". (ס"ט)
• ביאור הטעם להנהגה הנ"ל. (ס"י)