יום שמחת תורה, ה'תשל"א

142

(הנחה בלתי מוגה)

ביום¹⁰³⁴

השמיני עצרת תהי' לכם¹⁰³⁵. הנה ביום שמע"צ עושים גם שמח"ת לסיומה של תורה, וכמ"ש בזהר פ' פנחס¹⁰³⁶ ונוהגין למעבד ישראל עמה חדוה ואתקריאת שמחת תורה. וידועה הקושיא¹⁰³⁷, למה עושין שמח"ת בשמע"צ, דלכאורה היו צריכים לקבוע שמח"ת בו' בסיון שהוא יום מ"ת. והתירוץ בזה4, שבמ"ת היו ישראל במדריגת צדיקים (דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי¹⁰³⁸), ועד שהקדימו נעשה לנשמע¹⁰³⁹, והיינו, שלא זו בלבד שהגיעו לתכלית השלימות בעבודה שע"פ שכל, אלא הגיעו גם לעבודה שלמעלה מהשכל, שהו"ע הקב"ע, משא"כ בשמע"צ הבא לאחרי המחילה סליחה וכפרה ביוהכ"פ בשמחה ובלב שלם, כמ"ש¹⁰⁴⁰ סלחתי כדברך, אזי עומדים ישראל במדריגת בעלי תשובה, ולכן עושין שמח"ת בשמע"צ דוקא. אך עדיין אינו מובן¹⁰⁴¹, דא"כ היו צריכים לעשות שמח"ת ביוהכ"פ, או בימים הסמוכים אליו, ומדוע ממתינים עד לאחרי חגה"ס¹⁰⁴². אך הענין הוא, שהתירוץ על זה מבואר בפסוק עצמו, באומרו עצרת תהי' לכם, עצרת מלשון קליטה¹⁰⁴³, שאז נקלטים כל ההמשכות, וכיון שכל הענינים נמשכים ע"י התורה (כמובן מהמאמר¹⁰⁴⁴ אסתכל באורייתא וברא עלמא), הרי מובן שבשמע"צ נעשית הקליטה דתורה. וזהו גם אומרו (עצרת) תהי' לכם, שהפירוש דלכם [נוסף על הפירוש¹⁰⁴⁵ שזהו מ"ש¹⁰⁴⁶ יהי' לך לבדך ואין לזרים אתך] הוא גם ע"ד מ"ש בד' מינים ולקחתם לכם¹⁰⁴⁷, משלכם¹⁰⁴⁸,

143

וכמו"כ עצרת תהי' לכם פירושו משלכם, והיינו, שבשמע"צ נמשכים כל הענינים בפנימיות ע"י עבודת האדם. ובענין התורה הרי אמרו רז"ל¹⁰⁴⁹ ליגמר איניש והדר ליסבר, שנאמר¹⁰⁵⁰ כי אם בתורת הוי' חפצו והדר ובתורתו יהגה, דסדר הלימוד הוא שבתחילה¹⁰⁵¹ נקראת התורה על שמו של הקב"ה, שנאמר בתורת הוי' חפצו, וכמ"ש בנוסח ברכת התורה אשר בחר בנו כו' ונתן לנו את תורתו, ואח"כ ע"י עבודת האדם הנה לבסוף נקראת על שמו, ובתורתו (של האדם) יהגה, והיינו שהתורה נקלטת אצלו בפנימיות, ועי"ז פועל הקליטה בכל הענינים. ומשו"ז עושין שמח"ת בשמע"צ דוקא, לפי שאז נקלטת התורה בפנימיות. וזהו גם מה שמצינו בראשונים¹⁰⁵² הטעם שמסיימים את התורה בשמע"צ דוקא, לפי שהוא סוף כל המועדות. וזהו גם הטעם שחג הסוכות הוא זמן שמחתנו (כפי שקבעו אנשי כנסת הגדולה בנוסח התפלה), דבשבועות נאמר בתורה שמחה רק פעם אחת, ובסוכות נאמר ג' פעמים¹⁰⁵³, דמכיון שהוא לאחרי עבודת יוהכ"פ, וכל הענינים נמשכים בפנימיות, הנה משו"ז הוא זמן שמחה.

ב) והענין

בזה, דהנה¹⁰⁵⁴, התורה ענינה השלום¹⁰⁵⁵, וכמארז"ל¹⁰⁵⁶ כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה. וענין השלום הוא חיבור ב' ענינים שונים, ועד שהם ענינים הפכיים, שע"י השלום נעשים לענין א'. וזהו"ע התפארת, שכלול מב' גוונים או מריבוי גוונים, ודוקא ע"י התכללות כולם יחד נעשית תפארת להאדם, וכן הוא גם בספירת התפארת למעלה, כמבואר בכ"מ¹⁰⁵⁷. וזהו גם מ"ש¹⁰⁵⁸ וקרא זה אל זה, שקורא וממשיך שפע זה לזה¹⁰⁵⁹, ודוקא עי"ז נעשית השלימות שלהם. והנה, בכדי לפעול התכללות ב' קוין, יש צורך בבחי' שלמעלה מב' הקוין. ולאידך גיסא, אמיתית ענין ההתכללות והשלום הוא דוקא כאשר הבחי' שלמעלה משניהם היא באופן שיש לה גם שייכות אליהם, ויש בה גם מעין ודוגמא להם, שעי"ז נעשית ההתכללות באופן פנימי כו', ולא באופן של גזירה ופקודה כו', ואז הוא אמיתית השלום. ועד"ז מובן גם בתורה שעושה שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, שבזה נכללים כל הבחי' שבהשתלשלות, למעלה עד

144

אין קץ ולמטה עד אין תכלית, שהן למעלה והן למטה יש כמה קוים כו', והתכללותם נעשית ע"י התורה, כי, להיות שהתורה היא למעלה מסדר השתלשלות, ה"ה למעלה מב' הקוין, ולכן יכולה לפעול בהם התכללות. וע"ד מ"ש¹⁰⁶⁰ עושה שלום במרומיו, דמרום הוא למעלה מהשתלשלות¹⁰⁶¹, שגם שם ישנם ענינים וקוים שונים, והתכללותם היא דוקא ע"י הקב"ה שלמעלה מכל הקוין כו'. ולאידך גיסא, הרי זה באופן שצריך להיות קירוב ושייכות לא רק למדריגה העליונה אלא גם למדריגה התחתונה. וזהו הטעם שעושים שמח"ת בשמע"צ דוקא, דכיון שהתורה ענינה שלום והתכללות, ובכדי לפעול ענין זה צ"ל ההמשכה באופן של קירוב ופנימיות כנ"ל, לכן שמח"ת הוא בשמע"צ דוקא, שאז הוא זמן קליטת התורה בפנימיות, וכידוע שבשמע"צ הו"ע המשכת הטיפה¹⁰⁶², ועד שנמשך גם למטה כפשוטו הענין דונתתי גשמיכם בעתם¹⁰⁶³, שזהו הטעם¹⁰⁶⁴ שבשמע"צ מתחילים לומר מוריד הגשם¹⁰⁶⁵.

וזהו

גם העילוי של שמע"צ על יוהכ"פ, דאף שעל יוהכ"פ אמרו רז"ל¹⁰⁶⁶ ביום חתונתו זה מ"ת, שניתנו בו לוחות האחרונות¹⁰⁶⁷, וכמ"ש בהמאמר¹⁰⁶⁸ שדוחק לומר שיוהכ"פ לגבי שמע"צ יהי' כאירוסין (בלבד ח"ו) לגבי נישואין, מ"מ, ההמשכה ביוה"כ היא רק למעלה, כי היחוד הוא רק יחוד או"א, משא"כ בשמע"צ נמשך עד ליחוד זו"נ, שעי"ז נעשית המשכת הטיפה, שהו"ע ההמשכה למטה, ודוקא ע"י יחוד זו"נ נעשה הענין דפרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה¹⁰⁶⁹, לעשות לו ית' דירה בתחתונים¹⁰⁷⁰.

ג) וביאור

הענין, דהנה, איתא בזהר¹⁰⁷¹ תלת קשרין מתקשרן דא בדא, ישראל אורייתא וקוב"ה, ומסיים בזהר וכולהו דרגין על דרגין סתים וגליא. ויש ב' פירושים¹⁰⁷² באופן ההתקשרות, וא' מהם, שסתים דאורייתא מתקשר בגליא דקוב"ה, וגליא דאורייתא מתקשר עם

145

סתים דישראל. אך עפ"ז אינו מובן, איך נעשית התורה בחי' ממוצע המקשר ישראל וקוב"ה, הרי הממוצע צריך להיות ענין א' המקשר כו', ואילו סתים וגליא שבתורה הם שני ענינים שונים, ועד שסתים דאורייתא נקרא בשם עץ החיים, וגליא דאורייתא נקראת בשם עה"ד¹⁰⁷³ [ואע"פ שזהו ע"ש ההתלבשות כו', מ"מ, הרי זה שמו אשר יקראו לו בלה"ק, שמורה על ענינו כו'¹⁰⁷⁴], והחילוק שביניהם מרומז גם במ"ש¹⁰⁷⁵ לכו לחמו בלחמי, שפנימיות התורה נקראת לחמי, וגליא דאורייתא נקראת לחמו, שהם באין ערוך זל"ז¹⁰⁷⁶, וא"כ, איך נעשית התורה ממוצע המקשר ישראל וקוב"ה.

ועד"ז

צריך להבין בנוגע לכללות ענין הממוצע בין המאציל לנאצלים ונבראים, שהו"ע ספירת הכתר¹⁰⁷⁷. דהנה, סדר השתלשלות מתחיל מספירת החכמה, כמ"ש¹⁰⁷⁸ ראשית חכמה, וחכמה היא באי"ע לגבי המאציל. והממוצע הוא הכתר, שיש בו מבחי' התחתונה שבמאציל, בחי' עתיק, ויש בו גם הבחי' שהוא ראש ומקור הנאצלים, בחי' אריך, ולכן הוא הממוצע המחבר המאציל עם הנאצלים. אך לכאורה אינו מובן¹⁰⁷⁹, הרי עתיק ואריך הם שני ענינים שונים, ועד שהם באי"ע זל"ז, דעתיק הוא מלשון העתקה מספר לספר, שזהו המשכת העצמות כמו שהוא, שהמאציל עצמו נעתק ונמשך בבחי' עתיק, וגם עתיק הוא מלשון העתקה והבדלה, שנעתק ונבדל מסדר השתלשלות, כולל גם מבחי' אריך, ועד שנקרא רישא דלא ידע ולא אתידע¹⁰⁸⁰. ואילו בחי' אריך, עם היותו אריך אנפין, ולא זעיר אנפין, ה"ה בבחי' אנפין, והיינו שהוא בציור דהשתלשלות כו'. וא"כ, איך שייך לומר שבחי' עתיק ואריך הם הממוצע, הרי הם שני ענינים שבאי"ע זל"ז.

אך

הביאור בזה, שאמיתית הממוצע הוא בחי' חכמה סתימאה, שיש בו סיום בחי' עתיק והתחלת בחי' אריך, שזהו בחי' הפנימיות והחיצוניות שבו. אמנם עדיין אינו מובן, הרי גם הפנימיות והחיצוניות שבח"ס הם ב' מדריגות¹⁰⁸¹, ועד שיש קרום המפסיק ביניהם, שהו"ע

146

הפרסא¹⁰⁸² (ולפעמים מבואר שיש צמצום ביניהם). אך הענין הוא, שהממוצע הוא נקודה בח"ס שהיא מדריגה בפ"ע שאינו העליון והתחתון, שאין זה בחי' העצמות ולא בחי' הנאצלים, וכולל ב' המדרגות, שיש בו מבחי' העצמות ממש והוא הפנימיות שבו, ויש בו מהתחתון היינו החיצוניות שבו שנעשה מקור כו', וכללותו הוא בחי' חכמה¹⁰⁸³, ועי"ז יהי' החיבור כו', וכפי שיתבאר לקמן.

ד) והנה

נת"ל שהתורה הו"ע השלום שפועל התכללות, ואמיתית ההתכללות הוא כשיש לו שייכות לשני הענינים דוקא, וכן הוא בתורה, ששייכת גם לעולם. וכיון שהסדר בעולם הוא שתחלה נמשך בחי' המקיף, ואח"כ נמשך בחי' הפנימי, לכן עושים שמח"ת ושמע"צ לאחר חג הסוכות (ולא בסמיכות ליוהכ"פ), כי בתחלה צ"ל המשכת המקיפים בסוכות, ואח"כ נעשית הקליטה בפנימיות בשמע"צ ושמח"ת.

ויש

להוסיף בזה, שענין ההתכללות שפועלים בשמח"ת ע"י התורה נמשך ע"י הריקודים דוקא. דהנה, ענין הקריאה בתורה הו"ע הדיבור, שהוא רוחני לגבי האותיות הכתובים על הקלף ע"י מעשה גשמי, אבל עיקר המעשה הוא בריקודים עוד יותר מאשר באותיות התורה, כי הריקודים הם ע"י הרגלים דוקא. והנה, ע"י הריקודים נמשך העצם, ודוקא עי"ז אפשר להיות החיבור דרוחניות (הקריאה בתורה) וגשמיות (כתיבת האותיות), שזהו רק בכח המפליא לעשות¹⁰⁸⁴, וכהלשון הידוע המובא בדרושי חסידות¹⁰⁸⁵, שאפילו ע"י ריבוי ירידות וצמצומים לא יתהווה ממציאות רוחני מציאות גשמי, אלא דוקא ע"י כח המפליא לעשות שלמעלה מרוחניות וגשמיות אפשר להיות התהוות הגשמי, וכמבואר באגה"ק¹⁰⁸⁶ שהוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש, בלי שום עילה וסיבה קודמת ליש הזה. וכמו"כ הנה דוקא ע"י הריקודים נמשך העצם, ועי"ז אפ"ל התכללות והתחברות רוחניות וגשמיות. וכאמור לעיל, שכל זה נפעל לאחרי המשכת המקיפים בחגה"ס, שאז נעשית הקליטה בפנימיות בשמע"צ, ואז עושין שמח"ת, כי ענין התורה הו"ע השלום, התכללות והתחברות ובאופן פנימי ובגלוי, וזהו גם ענין שמע"צ, שהו"ע הקליטה בפנימיות, ולכן אז דוקא עושין שמח"ת.

147

וכן

הוא בנוגע לבקשה שישראל מבקשים בר"ה על ענין המלוכה, שהקב"ה יהי' מלך ישראל¹⁰⁸⁷, ועי"ז גם מלך על כל הארץ, מלוך על העולם כולו, וכמו שהי' בר"ה בפעם הראשונה, שאדה"ר אמר לכל הנבראים בואו נשתחוה ונכרעה גו'¹⁰⁸⁸, וכמשנת"ל¹⁰⁸⁹ שאין זה ענין הממשלה שהוא בהכרח, אלא ענין המלוכה שהוא ברצון, ומלכותו בכל משלה¹⁰⁹⁰, הנה כל זה נמשך בגלוי בחגה"ס, ליום חגינו¹⁰⁹¹, ועד שנמשך בשמע"צ ושמח"ת באופן פנימי. ועי"ז ממשיכים על כל השנה כולה, שתהי' שנת אורה, שנת ברכה (מבורכת בכל הפרטים) וכו' שנת תורה, ועד לשנת גאולה, ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בקרוב ממש.

______ _l ______

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org