והי' כו' הכל עדיין בבחי' העלם העצמו' דלית מח' תפיסא בי' בהשגה כלל רק ע"י התלבשותו באצי' ע"י ד' אותיות דהוי"ה וכה"ג וכמו ויאמר ה' אל משה כו' (ומ"ש לעתיד הנה אלוקינו ז"ה לנוכח וכן ז"ה אלי וגם א' עין בעין נראה אתה כו' וכך במ"ת דכתי' וירד ה' כו' וכל העם רואים כו' הכל הוא ע"י התלבשות העצמו' בק"ו וחו"ט רק בא ביותר מכפי המדה והצמצום הראשון כו' ובאמת כל בחי' עצמותו כמו שהוא ממש יתגלה לעתיד כמשי"ת בסמוך דגם שנא' וע"י יתיב כו' קאי בבחי' עתיקא דעתיקין סדכ"ס שהוא בחי' תענוג שבעצמו' הפשוט ממש בבחי' מל' דא"ס שנק' מלכות על"ם דלא תשתני כלל וכידוע בענין ועד בחלופי אתוון דאח"פ ממש להיות שגם בבחי' ההשגה דמח' אינו נתפס אבל בבחי' יחידה ממש בעצמו' התענוג דכנס"י שנק' חפצי ב"ה יהי' נתפס כנ"ל באות א' וד"ל).
(מג) אך הנה לכאורה יש סתירה גדולה לכל הנ"ל ממ"ש מלכותך מלכות כ"ע דקאי בבחי' מל' דא"ס דוקא שהוא מקור הראשון לכל בחי' מל' ממל' דא"ק עד מל' דעשי' ונק' מל"ך מלכ"י המלכי"ם כו' כידוע ולעתיד כתי' במשיח ג"כ ישכיל עבדי כו' וגבה מא"ד שהן בחי' עליו' כל העולמו' עד שמאיר בחי' מל' דא"ס ממש במל' דאצי' עד מל' דעשי' שיאיר במלכא משיחא כו' (והיינו דוד מ"י חי וקיים כנ"ל בפי' וע"ד כו' וכמ"ש במ"א בענין ע' שנין דא"ק כו') והרי זהו היפך ענין הנ"ל דבהעלם עצמו' אא"ס לית מח' תפיסא כו' וגם מפשט הכתוב משמע דמלכותך ממש שהוא בחי' מל' דא"ס הוא מלכות כל עולמים דהיינו גם להיות בבחי' מל' דעשי' שרש עוה"ז השפל ג"כ כו' וכמ"ש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור