(ג) למטה.
בגמרא1 רבה בר רב הונא איקלע לגבי רבה בר רב נחמן, אשכח ההוא כבדה דהוה בה סימפונא דבליעה דמא, אמר להו אמאי עבדיתו הכי, אלא קרע[ו] שתי וערב וחתוכא לתחת (פירש"י שיניח החתך למטה כשנותנו בתנור לצלותו כדי שיזוב הדם).
ודעת השו"ע יתבאר בס"ג2, דמשום סמפונות צריך קריעה שתי וערב (ואפילו לצלי בלא בישול, משום דם הכנוס בהם שאינו יוצא לא על ידי מליחה ולא על ידי צלייה. ואינו דומה לדם המובלע בו שהתורה התירתו3, אבל דם הכנוס בסמפונות מעלמא אתא והוא בכרת4).
ודעת רמ"א שם5, דלצלי אין צריך קריעה כלל, אלא דלבשל אחר הצלייה עם בשר איירי, שפולט דם הכנוס בסמפונות ובולע שאר בשר ממנו.
וכתב הב"י בשם הר"ר יונה6, דכבד של עוף שהוא חלוק לשנים צריך לחתוך כל חלק ממנו שתי וערב עכ"ל:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור