טוב מאד זה כו', ופירושו ידוע, היינו ע"י בירורים והעלאת הדבר לשרשו, וזה מרומז בתיבת מות.
בהקדים ענין נתב"ס סב"ת, ע"ד א"ב דא"ת ב"ש, אשר דווקא תכלית הראש והתחלה מחובר ומיוחד עם תכלית הסוף, וכפי ערך התרחקותו מן התחלה יתחבר דווקא עם הבחי' הרחוקה בערך זה ג"כ מן הסוף, ולזה המו"ת המורה למטה על ענין היותר שפל במדריגה יורה על שרשו אשר הוא מאד נעלה, ולכן מו"ת בא"ת ב"ש יפ"א, יחוד ב' שמות כו', אשר ע"י דווקא חיים וקיימים כל העולמות והנבראים, כידוע מר"ת פותח א"י.
וזהו טוב מאד זה מלאך כו' מלאך דווקא, כי מלאך בגימט' פא"י. וזהו שרש המות כמו שהוא למעלה ע"ד א"ת ב"ש. ולכן צדקה תציל ממות, כי ממון גימ' סולם כידוע, מוצב ארצה וראשו מגיע כו', ובמצות הצדקה נמשך השורש למטה כו', וע"י נתהפך גם המות לטוב מאד
ולרמז זה, תיבת צדקה הוא בא"ת ב"ש ג"כ צדקה למפרע, להורות על התייחדות התחלה והסוף.
אך אין קץ לדברי רוח, ואנו אין לנו אלא דברי רבותינו הקדושים אשר תורת אמת הי' בפיהם ומפיהם אנו חיים.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור