כ' מחו' (68) יקירי הנגיד מופ' ושנון משכיל על דבר אמת כו' מו"ה יהושע ליפמאן נ"י
מכתב כבודו מן עש"ק בראשית, כן מכתב בתו המשכלת המיועדת מן 7 אקטאבר, הגיעו לידי ביום אחד, נפלאתי מדוע התמהמהו בלכתן ערך שני שבועות, היו אצלי שעשועים לקראם פעמים ושלש, ואחר העיון היו שניהם לאחדים בידי, לזווג את הבנים ממכתב הבת, עם העזין ממכתב האב.
וכיון שניצוצי ב"ן דתוהו מ"ה מברר אותם, כמו"כ גם כאן הב"ן שואל מ"ה, ובחכמ"ה איתברירו, אשר מהתאחדות שני המכתבים בסגנון אחד שפטתי בצדק ומישרים כי מעשה ידי הבת לאבי', בחכ' יסד ארץ, אבא יסד ברתא, בנעורי' בית אבי', שבח נעורי' לאבי', ובת פלוני היא.
הנה הבן חכם (69) [...] נגד בחי' ישראל, עז שבאומות, בן דאצי', בני בכורי ישראל, בת נדיב, בת היתה לאברהם ובכל שמה, גימ' בן.
הבן רשע נגד העז שבחיות, והכלבים עזי נפש דעשי', כלב גימ' בן (ויש להעיר ממשאחז"ל גבי קין וי"א כלב מסר לו קין, קינא דמסאבותא, שצריך שיהי' בו ניצוץ קדושה המחי' אותו כמו הש' דרשע, וכדאי' ע"פ שיני רשעים שברת).
התם נגד העז שבעופות בן דברי', ואימא מקננא בכורסי', והוא התרנגול, מ"י נתן לשכוי בינה ונק' גבר המעור"ר, אשר ע"כ משיבים לו על שאלתו כי בחוזק יד, בחי' גבורה בסוד עור"י צפון, ובינה מינה דינין מתערין ובשרשו בבריאה הוא מלאך גבריאל, והמלאכים נק' ג"כ לפעמים בני"ם כמו ויהי היום יומא דדינא ויבואו בני האלקי'.
ושאינו יודע לשאול נגד העז בבהמה דקה, בהמ"ה גימ' בן, וזהו נגד בן דיצירה. והשייכות זל"ז י"ל בדרך אפשר כי ג' עולמות בי"ע הוא בחי' מחדו"מ, ונמצא אשר עולם היצי' הוא נק' עולם הדבור, וזהו בחיצוני' העולמות בחי' לבושין, ובפנימי' העולמות הנה שית ספירן מקננין ביצי', כמו שהמדות הם פנימי' הדבור, ולכן בכלל בהמה דקה שייך לעולם היצי', הן בפנימי' והן בחיצוני' כי בהמה דקה בכלל נק' בלה"ק צאן, הכולל כבשים ועזים, ובחי' המדות הם שייכים רק לזולת, לא כמו החו"ב השייכים להחכם והוא לבדו הוא, ולכן נק' צאן, לשון יציאה מן ההעלם לגילוי לזולתם. ובדרך פרט הנה כבשים הוא בחי' רחמים ועזים כשמם בחי' דין, כמ"ש שערך כעדר העזים. נמצא כי העז הוא העז בבהמה דקה, ב"ן דיצי', ובלשון תרגום בחי' אחורים וחיצוניות, אז מתייחס עולם היצי' לבחי' הדבור, הנה הצאן בכלל נק' ענא מלשון דבור, ונחשב ג"כ לב' בחי' אימרי וגדי' היינו אמירה ודבור תבנית רך ותבנית קשה, ונמצא ג"כ כי גדי' הוא העז בבהמה דקה. ובזה יובן דגבי שאינו יודע לשאול נאמר והגדת לבנ"ך לשון הגדה.
ועפ"ז יבואר היטב מאחז"ל בפסחים דנ"ז מלכא ומלכתא הוי יתבי, מלכא אמר גדי' יאי ומלכתא אמרה אימרא יאי (וסימנך ה' בעזך ישמח מלך), הוא ע"ד כה תאמ"ר לבית יעקב ותג"ד לבני ישראל, כי כל אחד תשוקתו להפכו, ומאן מוכח כ"ג, בחי' ימין, הוי לי' למימר ג"כ כמלכא דגדי' יאי. וזהו דלא הוי לי אימתא דמלכותא, התשוקה לבחי' גבורות. ולכן נפסקי' לימיני' דוקא.
ומה שבאמת אמר אימרא יאי הוא ע"ד אמור אל הכהנים בחשאי, ולא כעבודת הלוים לארמא קלא כמ"ש באריכות בס' שער ג"ע שער האותיות דרך ו' סוד אמירה עיי"ש. ולכן יהב שוחד לפסקי' לשמאלי'. ובזה יבואר ג"כ מה שבכ"י כבשים קודמים לעזים כמו שהכהנים קודמים ללוים בדרך או"י.
ומה ששניהם שקולים, כי בדרך או"ח עזים קודמים, ונעוץ תחב"ס, ע"ד שמים וארץ שמים קדמו וארץ קדמה, קורא אני עליהם כו', כי בדרך או"ח עיזי מסגי ברישא והדר אימרי ברישא חשוכא והדר נהורא.
היוצא מדברינו כי הד' עזין דרשב"ל הן המה הד' בנים דהגדה, וזה ידוע כי מהבירורין דעזין דתוהו נעשה מזה בחי' צחוק ותענוג למעלה, לכן יצח"ק גימ' ד"פ בן. ובשלימות הבירורים לע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו.
וע"פ שיטה זו יצדק הסדר שסידר רשב"ל את העז שבחיות אחר העז שבאומות, לא לפי סדר ד' עולמות אבי"ע, היינו כמו שסידר בעל ההגדה את הבן רשע אחר הבן חכם. וטעם הדבר מבואר בפרע"ח שער חהמ"צ פ"ז ד"ה כנגד כו'.
ומה שיש לי עוד לדבר בזה נדבר כשנתראה פנים איה"ש.
ומענין לענין באותו ענין אשאלה ממנו מענה לשון להסביר לי בטוב טעם ענין הד' בנים עפ"י אשר מצאנו ראינו בזה ג' שיטות חלוקות, שיטה הא' הוא כפי כל הנ"ל, ויהי' סדר הד' בנים נגד הד' עולמות כזה "אעב"י", כדאי' בהדיא בפרע"ח הנ"ל, וכסדר רשב"ל במס' ביצה כנ"ל. וע' בס' שג"ע שער האותיות אות יו"ד בסוד יוסף ובנימין, דלשם מבואר באריכות ג"כ כשיתין.
שיטה ב' בפרע"ח הנ"ל, כי הד' בנים כסדרן הם ימין שמאל קו האמצעי מלכות (אשר לפ"ז יצדק מה שיעקב נק' איש תם), ולפ"ז יהי' סדר הבנים כסדר העולמות "אבי"ע", חכ' קו ימין באצי' בינה קו שמאל בבריאה, ת"ת ביצי' ומל' בעשי'.
שיטה ג' בסידור במאמר והגדת לבנך בסופו מבואר דלא כא' מן הב' שיטות הנ"ל, כי לפי המבואר שם יהי' סדר הבנים "איב"ע", עי"ש.
והנה על שיטה הא' מבואר הטעם בפרע"ח למה סידרם לא ע"פ סדר הד' עולמות, אמנם השיטה הג' מ"ש בסידור, הנה מלבד אשר נעלם ממני מקור שיטה זו, יש להבין ג"כ מדוע הקדים בעל ההגדה יצירה לבריאה.
אשר ע"כ אבקש ממעל"כ לעיין בזה, ולהשיבני ע"פ שכלו מפי ספרים ומפי סופרים, כיד ה' הטובה עליו.
ואחרי כל הדברים האלה, הנני מבטל מכאן ולהבא כל המודעות ומודעי דמודעי שלנו, ואנו אין לנו רק מה שהורו אותנו רבותינו הקדושים אשר נבג"מ, אין לנו פה להשיב ולא מצח להסיב ראש כי כו'.
ונדבר כאנשים פשוטים, יודיעני נא כבוד מעלתו בהקדם מתי יבוא עם צרור הכסף הגשמי (70), אשר הוא תחת הזמן והמקום, לקיים כמדובר, ועשי' לעילא, והדברים העומדים ברום עולם הנחמדים מזהב הלא המה למעלה מהזמן, ושם כבר הזיווג שלם עלה ליפה, עם בוב"ב עוסקים בתומ"צ, כה יתן ה' לנו לראות בעיני בשר בעוה"ז הגשמי, בזמן ומקום, ולא המדרש עיקר, כמאמר העולם, איני חושד ההגדה כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור